Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 46

ואם הבעל האלקים לכו אחריו ולא ענו אותו דבר, שלא היו יודעים האיך להבחין: (כיה) כי אתם הרבים, מצאתי בפתרוני ר מנחם בר חלבו יכול היה לומר כי אתם רבים, אלא לכך כתב הרבים שכך אמר להם אתם מאותן רבים שני בהם לא תהיה אחרי רבים לרעות (שמוח כ*נ ב׳); (כיו) ויקחו את הפר אשר נתן להם, לא שלקחו בידו ונתנו להם• אלא לפי שעל ידו היה מעשה כמו שאמור בעיניין (לעיל כ״ג) ויתנו לנו שנים פרים תלה 'הכתוב נתינתו באליהו. ומדרש אגדה א) ראיתי ושגור בפי הכל, ותמיד, אני על כמה פרים שנשחטו לע״ז שלא היה אחד מן הפרים מעכב בדבר וזה מה ראה להשתנות מן כולם, אלא שאין משיבין על דברי אנדה. ויפסחו, לשון פסח, כיון שראו שלא ענה הבעל שהיו עובדין אותו באש התחילו מיתחטין 'ביראתם: (כיז) כי אלקים הוא, תית׳ ארי אתון אמרין דחלא הוא. כי שיח וכי שיג לו, שמא דבר יש לו עם יועציו עכשיו, וכי שיג לו, או משיג ורודף הוא עכשיו למלחמה. או דרך יש לו, לבית הכסא 3): (כ*ח) ויתגודדו כמשפטם בחרבות, כשעושין ישראל רצונו של מקום נאמר בם בנים אתם לה׳ אלקיכם לא תתגודדו (דברים י״ד א,) אבל אילו לפי שהיו רשעים כתב בם ויתגודדו שכך היה משפטם לפי שלא היו ישריםג): (כ־ט) ויתנבאו, חתומו ואישתטיא, כמו שנאמר בשמואל ויתנבא בתוך הבית (שמואל א׳ י״ח). עד לעלות המנחה, כמדומה שזו היא מנחת התמיד של בין הערבים, ויש לומר עד לעלות המנחה זהו הפר שהקריב אליהו, ובשני לשונות הללו אני מפקפק: (ל־) וירפא את מזבח ה׳ ההרוס, בנה מזבח והזכיר לישראל להיות מזבח ה׳ עולה על לבם ושנור בפיהם שהיה הרום סגור ונסנר ובטל שמו והזכרתו מפי כל עשרת השבטיסד). ע״א וירפא את מזבח ה׳ ההרוס, מכלל שהיה בנוי מתחילה לשמו של מקום והרסו אותו וכן הוא אומר(להלן י״ט *׳) את מזבחותיך הרסו ובנאו זה פעם אחרת: (ליא) אשר היה דבר ה׳ אליו ישראל יהיה שמך, למה נאמר כאן, לפי שביום שנינלית שכינה אל יעקב וקראו ישראל בו ביום אומר לו נוי וקהל נרם יהיה ממך, עתידין בניך להקהל כשאר הנוים ולבנות מזבח ולהקטיר עליו בעת איסור הבמות, ואני מתרצה בדבר. בראשית ובהה). (ל־ב) תעלה, פושי־ד. כבית סאתים, רוחבו כבית סאתים מאהו) על המשים כחצר המשכן: (ל״ד) כדים מים. להגדיל את הנס: (ל״ז) עניני ה׳ עניני, עניני שתרד אש ק השמים ותאכל את העולה, ועניני שילחך גם• את המים אשר בתעלה. ואתה הסיבות את לבם אחורנית, ראיתי בפתרוני ר׳ שלמה זצ״ל נתתה להם מקום לסור מאחריך ובידך היה להכין לבם אליך:). ובפתרוני ר׳ מנחם הזקן ראיתי ואתה הסיבות את לבם אחורנית, הסיבות את לבם לטובה והם אחורנית, ולשון הראשון קשה לאומרו והשיני ניטנום א) לפי דמתי כיוון הרי״ק אל מה שנמלא כרש־י כקצרה וכארוכה כילקוט מלכים רמז רי״ד כשם "שמעתי". כ) עיין כפירש״י• ג) עיין גס פירוש הרי״ק ליכרים י׳ד א׳ כפי מה שהכיא מו״ר אכרהם כרלינר ז״ל כספת פלטה סופרים לד 24—23. ד) פירוש זה מוכא גם כרש״י אשר לפנינו, וכסוף הוא אומר שם: כך שמעתי פשוטו. ה) עיין כ״ר פ׳ פ״ד ועיין גם כפירוש רש״י. ו) ככ״י איתא: חמשים. 0 עיין כפירש״י.