Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 45

42 עדא) שחשדו מזוגתו אמר לו הק׳ לנה הנח לו שיצטרך לו אליהו עד יבשת המים; (ד) והעורבים מביאים לו לחם ונר, יש אומרים מבי טבחי דאחאב ויש אומרים מבי טבחי דיהושפטב): (ד) ויבש הנחל, כדי שידע צורך הנשמים ויטרח לגלות שהיה קשה בעיני הקב׳יה שישראל שרויים ברעב 0 : (ט׳) צרפתה, שם העיר, ציויתי בפמליא שלי שתכלכלך אשה אלמנה; (י־ב) מעוג, סמך, כמו הלהן תעננה <רות א• י״סד), ד״א כמו עונה. מלא כף, תרג׳ מלא פיסת ירא. בצפחת, בוטייל״א בלעת, כמו שנאמר בשאול צפחת המים מראשותי [שאול] (שמואל א׳ כי־ו י*ב). ומתנו, משם ולהלן נמות ברעב: (י*נ) עונה קטנה, ומדרש אנדהר) ציוה להפריש ממנה חלה וליתנה לו: (י*ח) להזכיר את עוני ולהמית את בני, שמתוך שבאת אלי גרמת לי לומר ואכלנוהו ומתנו. ומדרש אנדה בבראשית רבא להזכיר את עוני עד שלא באת אלי היו שקולין מעשיי ומעשה עירי והייתי ראויה לנם ומשבאת לכאן אץ צדקתי נזכרת כי לא נחשבתי לכלום נגדך ו); (כיא) ויתמדד, לשון מידה, נשתטח עליוז): י*ח. (נ־) ועובדיה היה ירא את ה׳ מאוד, לפי שאמר בסמוך ועבדך ירא את ה׳ מנעורי (פסוק י״ב) מקדים הכתוב ומלמדך שהוא כן שלא תתמה כשאתה מניע לשם היכן לימדנו הבת׳ שהיה ירא את ה־: (ד) ויהי בהכרית איזבל, להניד בא איך היה עובדיהו ירא את הי. : המשים איש במערה אחת וחמשים איש במערה אחרת; (ה■) ולא נכרית מהבהמה, על שנהיה מתעצלין|ח) מלדרוש אחר כל ירוק לצורך הבהמה; (ט־) להמיתני, כמו שמפרש והולך והיה אני אלך מאתך ט) ורזה ה־ ישאך וגו־ כמדתמ־ בנביא אחר ותשאני רוח ונו־ (יחזקאל ג׳ י״ב): (י׳) לא ימצאכה, שאין הנד יוכל למצוא אותך; (י*ב) ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והתני, ושמא תאמר אני הוא ממשרתי אחאב ואיזבל שכולם רשעים ואם יהרנך מי יתן דתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם, לכך אמר לו ועבדך ירא את ה׳ מנעורי, ואם תאמר במה אדע דבר זה, לכך נאמר (י׳־ג) הלא הונד לאדוני את אשר עשיתי: (י־ח) לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות ה־ ותלך אחרי הבעלים, שעל ידי שעזבתם אותו ותלכו אחרי הבעלים חרה אפו בכם ועצר את השמים ולא היה מטר; (כ־א) פוסחים, לשון פסח. סעיפים, לשק מחשבה, שיש לכם שתי מחשבות ואין אתם מבחינים להכריע מי האלקיסי). א) בכ״י איתא: מוד. 3) מיין סנהדרין קי״ג ידא. ג) מיין גפירש׳י. ד) אולי למת הרי־ק כי מנין תמגנה הוא שהאשה נסמכת אל היכס. ה) לא ידמתי מקור המדרש ואפשר שכונת הדרש כי פינחס זה אליהו ומיין גם נרד״ק• 0 מיין בראשית רנה פ׳ נ׳. ז) מיין בפירוש רש־י. ח) הלשון מגומגם קצת ואולי מנינו: שמתוך מצלות לא נבקש אוכל לבהמה ואז נהיה מוכרחים להכרית כל בהמתנו. ט) מיין גס בפירש״י. י) עיין גם כן שם, ובטח צ׳ל שם גם כן; מבחינים תחת מבינים.