Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 40

3t — את. היורות כתבתי לך כאן ואם רצונך לידע יתר דברי שלמה וחכמתו תמצאם כתובים על ספר דברי שלמה. ובסדר עולם א) מצאתי ואענה את זרע דוד למען זאת, כנגד שלשים ושש שנים שנתחתן שלמד. בבית פרעה שנשאה בשנה הרביעי למלכו וכנגדן נגזרה גזירה על מלכות בית דוד ליחלק ועתידה היתה המלכות לחזור בימי אסא בשנת שש עשרה למלכו אלא שקילקל לשלוח שוחד למלך ארם ולא סמך על הקב׳ה הוא שני בדברי הימים (ב׳ ט״ז א׳) בשנת •שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשה וגו׳ ויבן את הרמה ואי אפשר שהרי אסא קבר את בעשא בשנת עשרים ושש למלכותו אלא שש עשרה שלו הוא קורא שלשים ושש לחלוקת המלכות והגיד הכת׳ שבאותה שנה קילקל אסא, אך לא כל הימים, אלא שלשים ושש שנה; י׳ב. (י׳) קטני עבה, זרת אצבע קטנה שלי, כלו׳ אני חזק ממנו: (י״א) בעקרבים, אייגלנטר״ש או הגבוטי״ר בלע׳ז שעוקצין: (טיז) ראה ביתך, ביתך בית המקדש אשר בנית לך לבדך יהיה: (י״ז) וימלוך עליהם רחבעם, כמו מלך עליהם רחבעם וכבר מפורש במקום אחר 3) ז (י״ח) אדורם, חוא אדונירם ובימי שלמה בימות הגדולה נקרא אדונירם וכשרפה המלכות ביד רחפעם נקרא אדורם : (י״ט) ויפשעו, וימרדו: (כ־א) ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימין, העומדים על הגבול שיהודה ובנימין היה גבולם סמוך זה לזה: וכ״ז) אם יעלה העם הזה ונר, אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ויהיה הוא •ושב ואני עומד ובמוצאי שביעית בזמן הקהל יקרא הוא פרשת המלך שהוא ראש במדינתו ואני כשאר העם נמצאתי בזוי ג): (כיח) ויועץ המלך, הושיב בל ישראל צדיק אצל רשע והיה שואל רשע לצדיק איזה דור חביב אמר ליה דור המדבר אמר ליה ולא פלחין לצלמוי אמר ליה .אגב דהוו חביבין לא איענשין אמרו ליה חשי חשי דמלכא בעו למעבד כדין הה־ד יום מלכינו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לוצצים (הושע ז׳ ה׳) וכן מפורש בתלמוד ירושלמי ד): (ל׳) לפני האחד עד דן, בסוף גבול הארץ: (ל״ב) בחדש השמיני, דרש להם הוא חדש האסיף וכןה.) ראוי החג להיות: (ל״גו אשר בדא מלבו, לשון בזב, קוטרובי״ר בלעז: י״ג. (א־) והנה איש אלקים בא מיהודה, זה היה עדו הנביא: (ב׳) מזבח מזבח, שבבית,אל ושבדן. ועצמות אדם, של ירבעם. ישרפו עליך, ומפני מה אמר אדם לפי שמלך היה וחלק לו כבודו): (ג׳) ונתן ביום ההוא, הנביא נתן מופת לדבריו א) סוף פרק ע״ו. נ) לא ידעתי אל מה כוון המחנר מה. ג) עיין גם נפירש׳י. ד) עיין ירוקלמי ע״ז דף ל״ט מ״א וע״נ אלא שהרי׳ק קיצר את הלשון. ה) כן הוא 3כ’י, ואולי רל: ונו, כמו שהוא נפירש״י אשר לפנינו• ו) נתין כל זה גם נפירש־י.