Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 38

35 מצרים (משלי ז׳ ט״ז) ו (כ"«) ותעלה ותצא מרבכה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה, למדנו שהמרכבה נמשכת בארבעה סוסים, וכן בדמים הללו לכל מלכי החתים ולמלכי ארם בידם של סוחרי שלמה יוציאום ממצרים.* י׳א. (א׳) והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות, למדת שעבר על שלשתן על כסף וזהב לא ירבה לו מאד ולא ירבה לו נשים ולא ירבה לו סוסים. ואת בת פרעה, אף היא מן הנכריות, אך) לפי שהיתה חביבה עליו מכולם מנאה לעצם' וכן ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל נשמואל ב׳ ב׳ לי>א): (ד) בהר אשר על פני ירושלים, הר הזיתים 5 (י׳) וצוד, אליו על הדבר הזה לבלתי לכת ׳אחרי אלהים אחרים, כמו שאמור למעלה בעיניין אם שוב תשובון אתם ובניכם מאחרי ונו׳ והלכתם ועבדתם אלהים אחרים (מלכים א׳ ט׳ ר) ז (י״א) יען אשר היתד, זאת עמך, זה ספר משנה תורה נ) דכתיב וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר והיתד,. עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה׳ אלקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת(דברים י״ז י״ט) ואף על פי כן לא שמרת בריתי וחקותי אשר צויחי עליך ז (ט״ו) ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב לבקר את החללים, שקבר להרוגים של אדום הוא שנאמר בספר שמואל (ב׳ ח׳ י*נ) ויעש דוד שם בשובו מהכותו את ארם שהיו מקלסין אותו איש חסד הוא שקוכר את הרוגיו, וכן מצינו במלחמת נוג ומנוג וקברו כל עם ד,אp והיד, להם לשם (יחזקאל ל״ט י״ג): (י״ח) ולחם אמר לו, אמר למשרתיו כך וכך לחם תנו לו ליום ז (י״ט) הגבירה, המלכה ז (כ״א) כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב, דוד שמת מיתת עצמו נאמרה בו שכיבה יואב שנהרג נאמרה בו מיתה. ד־א דוד שהניח בן הגון ממלא את מקומו נאמרה בו שכיבה יואב שר הצבא שלא הניח בן הגון ממלא את מקומו נאמר בו מיתה ג) 5 (כ*ב) ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עימי, והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני, לא רצה לנלות את אתנו שהוא רוצה להתגרות בשלמה שלא יניחנו פרעה לצאת לפי ששלמה חתן פרעה ד,יד,5 (כ־ג) ויקם אלקים לו שטן, לשלמה, וזו היא שאמר נתן לדוד אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם (שמואל ב׳ ז־ י״וסד): (דה) ואת הרעה אשר את הדד, ועם הרעה אשר על ידי הדד היתד, נם זו של רזוןה): (דו) וירם יד במלך, הוכיחו ברבים: (דז) וזד, הדבר, אשר הוכיח עליו, שלמד, בנה את ד,מלוא סנר את םp עיר דוד אביו, אביו הניח מקום ד,מלוא פתוח לכל ישראל שיכנסו שם לדרוש את אלקים בציץ לפני הארץ וזה סגרו שיהא נסגר שם עם בת פרעה. אמרו רבותינו כל אותן שבע שנים שבנה שלמה את בית המקדש לא טעים טעם יין כיון שהשלים מלאכת הבית אותו הלילה - * « א) עיין ג״כ נפירש״י. נ) אולי רמז הרי׳ק גזה על מה שנמלא נע׳ז קס ע׳א. ג) עיין גס נפירש׳י. ד) עיין ג״כ שס. ה) עיין ג־פ שס.