Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 37

34 בלי זיין: (כיד.) פרשים, אלפר״ס בלע״ז. אלף וארבע מאות רכב, ובדברי הימים (ב׳ א׳ י*ד) הוא אומר אלף ושבע מאות, ואני אומר אלף ואיבע מאות בערי הרבב והשלש מאות עם המלך בירושלים וכן פירושו בדברי הימים וינחם בערי הרכב ועם המלך היה עוד רבב בירושלים וכאן רק פירושו וינחם בעיר הרכב ועם המלך היו מקצתן בירושלים א). כאן עבר על מה שכתוב בתורה לא ירבה לו סוסים (דברים י־ז ט־׳ז): (כ־ז) ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים, באבנים שיצק יציקת הכסף כמידת אבני עשר אמות ואבני שמונה אמות ג) כחריטיןג) והושיבן לפני שערי ביתו למושב השרים, בתחילה עלה שלשל) מעלות, מעלה ראשונה בי הוא רודה *בכל עבר הנהר ונר (מלכים א׳ ה׳ ד), שנייה ושלמה היה מושל בבל הממלכות מן הנהר וגו׳ (שם שם א׳) שלישית וישב שלמה על כסא ה* למלך (דודי א־ כי־מ כ־נ), איפשר הק׳ שנאמר בו כורסייה שביבין תור וגומר (דניאל ז• ט׳) ישב עליו בשר ודם אלא שדן בלא עדים והתראה כהקב״ה. אלו שלש מעלות בזכות שלש ספרים שעשה, ספר משלי וקהלת ושיר השירים. שלש ירידות ירד, בתחילה מלך על כל ישראל וחזר להיות מלך בירושלים בלבד שנאמר אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים (קהלת א׳ י׳ב), חזר להיות מלך בתוך ביתו בלבד שני הנה מטתו שלשלמה ונו׳ מפחד בלילות (שה״ש נ׳ ז׳—הי) שהיה מתפחד מן הרוחות ואותן נ־ ירידות ננד נ׳ חטאים דקאמר לעיל לא ירבה לו נשים וסוסים וכסף וכנגק נזדמנו לו נ׳ שוטנים, ויקם ה׳ שטן לשלמה את הדד האדומי תו׳ (מלבים א׳ י״א י״ד), ויקם אלקים לו שטן את חון בן אלידע (שם שם כ׳־ג) וירבעם דכתיב ביה וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה <שם שם כ״ו>ה)ז (בית) ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים, כלומר מוצא הסוסים אשר לשלמה היה ממצרים ועמדה תורה על סוף דעתו שלמען הרבות סוס ישיב את העם מצרימה לקנות סוסים במצרים ועבר על לא תוסיפון לשוב (דברים י״ז ט״ז). ומקוה סוחרי המלך, אסיפת סוחרי הסוסים במצרים וקורין אותו בלשון אשכנז צבהייטא. ומקור. סוחרי המלך יקחו מקוד. במחיר, כל סוחר שרוצה ליכנס באומנות של סוחרי המלך לרדת למצרים ולקנות סוסים אינו רשאי להוציא סוס ממצרים אם לא יקנה במחיר הקצוב מאת סוחרי המלך אותו מקוד. שהוא צכהייטא שיהו בוללין אותו עמהן ואז יהיה רשאי להוציא משם סוסים ו). ומקור. סוחרי המלך, ראיתי ביסודו של ר׳ מאיר שליח ציבור מקוד, לשון מיני מעשה אורג לשון כלי קיואי וכן וקורי עכביש (ישעיה נ״ט ה׳) מחרנם וקיואי, לפי שהיו כלי פשתן באין ממצרים כעיניין שנא־ עובדי פשתן שריקות ואורנים חורי (שם י־ט טי) ואומר שש וריקמה ממצרים היו מפרשך (יחזקאל ז׳ כ״ז) ואומר חטובות אטון א) עיין נפירש״י וכפירוש המיוחס לרש״י 3דה’י שם. 3) עיין נפסדר״כ פיסקא אסרי מות (דן> קס״ט ע׳א). ג) לא ידעתי מה מנין מלה זאח פה. ד) 3כ”י: שש, והוא טעות דמוכח. ה) המאמר הזה מחתלת "שלש מעלות" נמלא במדרש חזית על שה׳ש באמצע הפתיחה, אלא שהרי״ק שינה קלת הדברים. ו) פירוש זה מובא בפירוש רש״י בשם: שמעתי, אבל בלא הלעז האשכנז*.