Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 36

ה׳. ולא היה בה עוד רוח, לא נחשב רוח חכמתה לכלום כעד חבםת שלפה (י״א) אלמונים, קור• ל בלע״ז: (י״ב) מסעד לבית ה׳, ובדברי הימים (ב׳ ט׳ י*א): הוא אומר מסילות לבית ה׳, לכך הוא אומר המסעד הזה לשון רצפהא). לשדם, לבני לוי המשדרים בכלי שיר? (י*נ) והמלך שלמה נתן למלכת שבא, נתינה זו אינה אלא לשון לימוד חכמה. מלבד אשר נתן לה, מתנות. מגדנות, מן הממיין כאן ואינן מצרין במקומה 5 (י״ד) ויהי משקל הזהב שש מאות ששים ושש, חירם נתן לו מאה ועשרים ומלכת שבא מאה ועשרים ואני תרשיש מאופיר ארבע מאות ועשרים הרי שש מאות וששים, והשש לא ידעתי מאין המה. ובדברי הימים (ב׳ ח׳ י־ח) כתיב מאופיר ארבע מאות וחמשים ואין מונה'מאה ועשרים של חירם שהרי עבדי חירם היו שם עבדיו? (ט״ו) לבד מאנשי התרים, שעובדן ממקום למקום לסחור ופורעין לו מם מן הסהורה, ומסחר הרוכלים, הם סוחדם המיושבים בעירג) נם הם היו פורעין לו מס מכל סחורה שהיו קונין שם. וכל מלכי הערב, תירגם יונתן וכל מלכים סומכוותא, מלכים שהיו סביבות אp ישראל והיו מעודבין ביניהםד). ופחות הארץ,.שלטוניארצות; (ט״ז) מאתים צנה, צנה מקפת את האדם משלש רוחותיו, הוא האמור בספר תהלים (ה׳ י״ג) כצנה רצון תעטרנו. זהב שחוט, שמטוין אותו כחוט ורך ונוח להירקע. זהב סנור, שכל החנויות סגורות בפניוה). שש מאות זהב, והם שש מנים שהזהב הוא כדינר. שלשת מנים זהב, הם שלש מאות זהובים, שהמנה עשרים וחמשה שקלים והשקל ארבעה זהובים, נמצא המנה מאה זהובים נמצאו שלשה מנים עושים שלש מאות זהובים ז (י־ח) זהב מופז, מבהיק כמרגליות? (י״ט) שש מעלות לכסא, מדרגות לעלות בו. וראש עגול לכסא, מקום מושב המלך. מאחריו, תיקון הכסא היה רוחב והמעלות היו לצד פניו ולסוף רחבו לצד אחוריו היה המושב גבוה מן הכסא מקום עגול. וידות מזה ומזה, לסמוך זרועותיו עליהם׳ כמין מקלות מפיאה לפיאה פשוטים לימין ולשמאל. ושנים אריות, של זהב. וכל צורת הכסא מפורשת באגדת מנילת אסתרו)? (כ״א) אין כסף, כאחד מהם, כי לא נחשב בימי שלמה למאומהז)? (כ*ב) כי אני תרשיש, אפריקיא. שנדגים, שן דפיל. קופים, שימייא. תוכיים, טווסין; (כ*נ) ויגדל המלך שלמה מכל מלכי האp לעושר ולחכמה, לקיים מה שנאמר וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר נם כבוד אשר לא היה כמוך איש (במלכים) (כל ימיך] (לעיל א' ג׳ מ); (כיד) וכל האp מבקשים את פני שלמה לשמוע חכמתו אשר נתן אלקים בלבו, לקיים מה שנא׳ הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך (שם שם י*ב). נשק, א) עי' נפיחש רש״י ששם איתא: לכך אני אומר, אבל הלשון פלו של החיק תמוה, וכדכרי הימים שם נפי׳ המיוחס לרש״י איתא: וי־א מסעד ומסילה אחד הס. 3) עיין גס נפירש״י. ג) ונרש״י איחא: מוכרי 3שמים ומוליכים אותם מעיר לעיר. ד) רש״י פירש מלשון ערוכה, כעניין כני התערוכות. ה) עיין כפירש״י. ו) עיין נפירש״י, ושניהם כיוונו אל תרגום שני למגלת אסתר] או אל מדרש אכא גוריון, ועיין מש*כ הריש כוכער כהקדמתן להוצאת המדרש הזה לד IV, ז) עיין כפירש״י.