Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 34

31 — עליו ויתעלגו בו כמו ויספר (בראשית כ*ד ם*ו) ואישתעי, ולשון שנינה אף ד.וא לשון דבור כמו ושננתם לבניך (דברים ו׳ n א); (ח׳) והבית הזה יהיה עליק בלי עובר עליו ישם וישרוק, פתר׳ והבית הזה אשר הוא עליון עכשיו, כשתהיו חוטאין יחרב הבית וכל עובר עליו ישום וישרוק. יהיה, לשק הווה הוא ובלשק לעת אש״ט, ובדברי הימים (ב׳ ז׳ ב״א) כת׳ והבית הזה אשר היה עליון כל עובר עליו ישם, ופתרונו ינוד על חורבנו כמו על יומו נשמו אחרונים (איוב י*ח כי) 3)ז (י׳) מקצה עשרים שנה, שבע שנים לבית ה׳ ואת ביתו שלש עשרה שנה במו שאמרנו למעלה 5 (י״א) נשא את שלמה, דפורט״ד בלע־ז: (י*נ) ארץ כבול, ארץ כבל״ם ארץ טיט שהתל נשתקעת ונכבלת בה ג). pK בכול, פנקו־ש בלע״ז: (ט״ו) וזה דבר המס, מה שמפורש בסוף העיניין (פסוק כ׳-כ״א) כל העם הנותר מן וגו׳ ויעלם שלמה למם עובד, ואותו המס היה לבנות בו את כל אלה. ואת המלוא, מקום היה בירושלים בעיר דוד ונקרא מלוא על שם שמוקפת חומה נמוכה וממלאין לתוכה עפר;ד): (ט״ז) שילחים, מתנות משולחות; (י״ח) ואת תדמור במדבר בא^ קיבץ עפר בארץ המישור עד שעשאן תל נכוה ובנה לו על התל חומה סביב ובנה בתוכה עיר וקרא אותה תדמור, ובלעת קורין אותה דוניון; (י״ט) ערי המסכנות, קירוי בית אוצרן: (כ׳־נ) אלה שרי הנצכים, ממונים על הממונים כמו שפירשנו לעיל, חמשים וחמש מאות, שלש מאות מהם היו נרים הממונים על שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר ושלשת אלפים ושלש מאות הרודים בעם שאמר למעלה לבד משרי הנצבים לשלמה שלשת אלפים ושלש מאות, ובדברי הימים (ב׳ ב׳ ית) הוא אומר ושש מאות אותן שלש מאות שחיסר כאן מנה שם שהיו ממונים על כולם ומאתים וחמשים הנותרים היו ישראל וממונים על שאר עושי המלאכה ובדברי הימים מנאן לעצמןה) ואלה שרי הנצבים חמשים ומאתים הרודים בעם עושי המלאכה; (כ״ד) אך בת פרעה, שהיתה מתחלה כעיר דוד במה שנאמר בראש הספר (נ׳.א׳) ויביאה אל עיר דוד, עלתה מעיר דוד, ובדברי הימים (ב׳ ח׳ י*א) מפרש לא תשב אשה לי בעיר דוד ונו׳ בי קודש המה אשר באה אליהם ארק ה׳. אז בנה, שלמה. אה המלוא, לבנות׳ בתוכו לעבדיה ולשפחותיה וזהו שהוכיחו ירבעם אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים ואתה בנית אותו לעשות אנגריא לבת פרעה תהו אך האמור כאן, אך בזה העוד. שבנה לה את המלוא, בך שמעתי. ואני אומר אך בת פרעה ונו׳ כלומר הערים האמורות למעלה הוצרך לבנותם למסכנות ולרכב ולפרשים ולנהלה, אך את המלוא היה בונה לצורך בת פרעה בי אביו הניחו לפרוש בו עולי רגלים את אהליהם, אלא שבת פרעה עלתה אל ביתה והמלוא סמוך לאותו בית אז בנה את המלוא ו); (כ־׳ה) והעלה שלמה שלש פעמים בשנה, בשלש רגלים. על המזבח, של בית עולמים שבעזרה. והקטר אתו א) עיין גם כל זה נפירש״י. 3) ועיין גם נפי' המיוחס לרש׳י 3דה״י 3׳ ז׳ כ־א. ג) עי׳ גם נפירש״י, ופירושם זה דומה קלת לדנרי ר3 נחמן נר יצחק 3ש3ת ריש דף נ״ד ע׳א. ד) עיין גס נפירש״י. ה) עיין גס כן שם. ו) עיין ג״כ שם. \