Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 33

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
XIII. (1920)
Date
1920-01-01
Page
– (sequence 33)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
70% known words query
IRI
…/3486266-3486291--5217-3491588
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

30 * שעשר. משה, וכשאתה מגיע לחשבון אמות ולחשבון עולות תמצא זה של אבנים נחל משל משה שמזבח של משה מקום מערכתו אמה על אמה וזה היה מקום מערכתו כ־ד על ב־ד הרי של שלמה חמש א) מאות ושבעים ושש כשל משה אם בן מהו קידש המלך את תוך החצר? שקבע בו מזבח של אבנים מחובר בריצפה וקטן מהכיל והוא אומד כאדם שאומר לחבירו ננס פלוני ופסול לעבודה 10 (0*ה) מלבא חמת שהיא בצפונה של אp ישראל. עד נחל מצרים שהיא כננדה ברחמה, באלה מסעי (במדבר ל*ד ה,). שבעת ימים, שבעת ימי חינוך ושבעת ימים של זע הסוכות נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים, ושמא תאמר לא היו דצופין לכן נאמר ארבעה עשר יוםנ). ובבראשית רבהד) כת׳ ביום השמיני שילח את העם ויברכו את המלך ובמקום אחד כתב וביום עשרים ושלשה לחודש השביעי שלח את העם ונו־ ויברכו את המלך (דברי הימים ב׳ ז׳ י,), אלא נטלו ממנו רשות והמתינו שם עוד יום אחד וחזרו ונטלו רשות פעם שנייה לכך נאמר ביום עשרים ושלשה לחודש. וילכו לאהליהם שמחים וטובי על כל הטובה אשר עשה ה׳ לדוד עבדו, שמה שדיבר בפיו את דוד אבי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי מילא בידו שנתן לו בן יושב על כסאו שבנה ■הבית לשם ה׳ (פסוק טי׳ו וי*ט). ולישראל עמו,! שלא הפיל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד •משה עבדו, זהו פשוטו. ומדרשו אמר ר׳ לוי כתב כי את חנוכת המזבח עשו שבעה ימים והחג שבעת ימים (דה־י ב־ ז׳ ט־) ואין לך שבעה לפני החג שאין להם שבת ויום הכיפורים ואותן שבעת הימים היו ישראל אוכלין ושותין ושמחין ומדליקין נירות ולבסוף חזרו ונצטערו על הדבר, אמרו תאמר שיש בידינו עון שחיללנו את השבת ולא התעננו ביום הכיפורים וכדי לפייסן שרצה הק׳ את מעשיהן יצתה בת קול ואמדה בולבם בני העולם הבא. והברכה האחרונה נדולה מן הראשונה שנא׳ וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב, אמר ר׳ יצחק שמחים שמצאו נשותיהם טהורות וטובי לב שעברו זברים, א׳ ר׳ לוי יצתה בת קול ואמרה כולכם בני העולם הבאה)ז ט. (נ׳) שמעתי את תפילתך ואת תחינתך אשר התחננת לפני, בו בלשון שאמר שלמה ופנית אל תפלת עבדך ואל תחינתו ה־ אלקי (ח׳ כ״ח) באותו לשון עצמו השיבו הקי שמעתי את תפילתך ואת תחינתך אשר התפללת לפני. והיו עיני ולבי שם, תיתם יונתן ותהא שכינתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא תמן כל יומיא. והיו עיני שם, אם לבי וחפצי שם ו): (זי) ואת הבית אשר הקדשתי לשמי וגו׳, תנאי היא ביני וביניכם ואם לא תשמעו לי(ויקרא כי׳ו י״ד) מה נאמר שם והשימותי את מקדשיכם (שם שם ל*א). ולשנינה, תיתם ולשועי, יספרו הרעות הבאות א) גד* איתא: שלש, אבל זה ודאי טעות. כ) מיין זכחיס q7 נ״ט ע״א וע״כ ועיין גם גפילש״י ונפי׳ המיוחס ליש״י 3דה*י 3׳ ז׳ ז'. ג) עיין מועד קטן ט' ע״א ועיין גם גפייש״י. ד) פרשה ל״ה. ה) עיין ג׳כ שם ומועד קטן שם. ו) ועיין גס פירש״י.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.