Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 32

ה׳ (במדבר ה׳ י׳־ח)? (ל״ב) לתת דרכו בראשו, וצבתה בטנה (שם שם מ). ולהצדיק צדיק, ונקתה ונזרעה זרע (שם שם כ״ח) כך נדרש בתוספתא דסוטהא). ור׳ מנחם בר חלבו הזקן היה מפרש על כל אדם מקרא זה המחייב בחבירי שבועה אם באמת הוא משביעו והנשבע נשבע על שקר אתה תשמע השטים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו שנשבע על שקר ואם הדין על הנשבע שבעל דינו זוקקו לשבועה על חנם אף המשביע קרוי רשע ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק שלא לענשו על השבועה שהרי באמת הוא נשבע 5 (ל״נ) בהגנף עמך ישראל לפני אויבי, ולא מפגי שקצרה ידך להושיעם אלא דבר זה גורם כי יחטאו לך. והודו את שמך, פתרונו והתודו את עונם לפניך? (ל״ה) בהעצר שמים ולא יהיה מטד ונו׳ כי תענם, למען תענם, כי זה משמש. לשון אשר נ) ז (ל״ו) ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה, כשם שעשה כשהיה רעב בימי דוד שלש שנים ויבקש דוד את פני ה׳ והק׳ אמר לו אל שאול ואל בית הדמים וצוה דוד והוקיעם, וכת׳ אחריו ויעתר אלקים לאp (שמואל ב׳ כ׳א, א׳ ט׳ י״ד) שהוריד מטר ונתרווח העולם, אף כאן בד,עצר שמים ולא יהיה מטר מפני שיחטאו לך תורם מה חטא נרם שנעצרו שטים כדי שייטיבו דרכם ונתת מטר ז (מ*ג) ככל אשר יקרא אליך הנכרי, ובישראל הוא אומר ונתת לאיש ככל דרכיו (פסוק ל״ט) לפי שישראל טכיר בהקב״ה מודע שהיכולת בידו ואם אין תפלתו נשמעת תולה הדבר בעצמו ובחטאו ויפשפש במעשיו וישוב מדרכו הרעה כמו שאמור בעיניין למען ייראוך כל הימים תומר (פסוק מ׳), אבל הנוי קורא תנר ואומר שמעתי ששמו הולך בכל העולם ונתינעתי בכמה דרכים עד שבאתי והתפללתי בתוכו ולא מצאתי בתוכו ממש, כשם שאץ ממש בע״ז, לפיכך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי ג) ז (פדה) ועשית משפטם, צורכיהם וכן לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל (פסוק נ*ט) פתרונו צורך עבדו תורך עמוד)? (מ״ו) כי יחטאו לך, כאשר יחטאו לך ישראל? (נ־א) מתוך כור הברזל, חרם שמזקקין בו זהב קרוי כורה)? (נ*ד) ויהי ככלות שלטה ונר, קם מלפני מזבח ה׳ מכרוע על ברכיו וגו׳, מכרוע על ברכיו קם אבל עדיין לא נמר תפילתו שעדיין הוא מתפלל ואומר יהי ה׳ אלקינו עמנו (פסוק נ״ז)? (נ״ו) ככל אשר דבר, והיכן דבר?. והניח לכם מכל אויביכם (דברים י*ב י׳)? (ס־׳ד) קידש המלך את [תוך] החצר, דברים ככתבן דברי ר׳ יהודה קידש את רצפת העזרה בקדושת מזבח להקטיר על הרצפה. כי מזבח הנחושת, מזבח האבנים שעשה תחת מזבח הנחושת. קטן מהכיל את העולה ואת המנחה, שהרבו להביא. אמר לו ר׳ יוסי והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה על המזבח(מלכים א׳ נ׳ ד), א) סרק א׳ הלכה ד/ ועיין בהגהות הרג ד משה שמואל צוקערמאנדעל ז׳ל שם לד 293. 3) עיין גס בפירוש רש״י. ג) עיין בפירוש רש׳י בקצרה. ד) ועיין גם בפירוש הרד״ק לפסוק לט, בעוד שבפסוק מ־ה מפרשו כמו רש״י בעצין תביעת עלבון. ה) עיין גם בפירוש רש״י.