Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 31

לשבתך עולמים, שמשנבחרה לא הותרו הבמות ולא שרתה שכינה במקום אחר: (י״ד) וכל קהל ישראל עומד, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבדא). ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל, מה ברכה בירכן? ברכה האמורה בסוף העיניין ושמעת אל| תחינת עבדך ועמך ישראל וכל^העיניין (פסוק ל׳) ז (מ״ו) אשר דבר בפיו, כי יתן לו בן שיבנה לו בית נ), ובידו מלא, קיים דברו בידו הטובה: (מ״ו) מן היום אשר הוצאתי וגר, את זו דבר אל אבי הטיבות כי היה עם לבבך (פסוק י*ח) כלומר גם אני בוחר בבית אשר עלה בדעתך לבנותה־ לשכן שמי שם, רק אתה לא תבנה הבית, וכן הוא אומר בדברי הימים (ב׳ ו׳ ה׳־ר) מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נניד על עמי ישראל ואבחר בירושלים להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל : (כיב) ויעמד שלמה לפני מזבח ה־, ובדברי הימים (שם שם ייב—ייג) כת׳ ויעמד לפני מזבח ה׳ סגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ושלש אמות קומתו ויעמד עליו ויברך עליו עד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה 0 : (כינ) ויאמר ה׳ אלקי ישראל ונו* שומר הברית, ממתין וגונז לשמור הברית והחסד לקיים אבטחתו ד) ז (כ״ד) אשר שמרת, לשק אמנת הבטחה: (כ״ז) כי האמנם ישב אלקים על הארץ, בתמיהאה). הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, פתר׳ לא יכילוך, אף כי הבית הזה אשר בניתי, אם בן לצורך מה בניתיו? להיות עיניך פקוחות אל הבית הזה, לשמוע אל הרינה ואל התפילה, כך הוא פשוטו לפי חיבור המקראות, וסוף העיניין יוכיח על פתרונו שאומר ואתה תשמע אל מכון שבתך אל השמים, למדת על כרחך שלא בנאו שלמה מתחלה לדעת כן להוריד שכינה למטה כדי שישב על הארץ אלא לשמוע ממקום שבתו מן השמים אל התפלה אשר יתפללו בוו), ודודי ר׳ מנחם בר חלבו פתר כי האמנם אלמלא שאנו רואים ששכינתך בבית הזה וכי איפשר לומר שישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ונו אלא מחמת חסד שגמלת לדוד אבי צימצמת בו שכינתך: (כ״ח) לשמוע אל הדנה, רינה זו צעקה וכן הוא אומר ויעבר הרינה במחנה (מלכים א׳ כ״ב ל״ו) ואומר בי יצומו אינני שומע אל רינתם (ירמיה ייד ייב) ועל כורחך כל אדם שנם מפני צרתו לא יתכן שישודר אלא על כורחך אל רינתם אל צעקתם, אף כאן אל הדנה פתרון אל הצעקה: (ליא) את אשר יחטא איש לרעהו, בועל אשת איש0. תשא'בו אלה, לשון נושה, ופתרון ויחייב בו אלה כשם שהמים בודקין אותה בך המים בודקין אותו ח), ובא אלה לפני מזבחך, והעמיד הכהן את האשד. לפני leitnng in die halach. Midraschim צד 73 הערה 1) שהמכילתא דר' ישמעאל נקראת נפי איזו מן הראשונים ג־כ בשם "ספרי“. א) עיין יומא דך כיה ע״ב. ג) עיין גם בפירוש רש״י. ג) עיין גם בפירוש רש״י. ד) עיין גיכ שם. ה) עיין גם בפירוש רש״י• 0 עי׳ ג״כ קלת בפירוש הרד״ק. ז) עיין נס בפירוש רשיי. ח) עיין ■סוטה פרק ה׳ משנה א,.