Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 26

n הספר הוא אומר שלש אמות (מלכים ב׳ כ״ה י״ז), שנינו במשנת ארבעים ותשע מידותא) שתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד ולא היה בהן צורה, ושלש אמות העליונות עודפות לחוץ ומוקפות צורה שנאמר שבכים מעשה שבכה (פסוק י״ז) כמין לולבין של דקלין היו מוקפות. ואומר אני שלא מנה אותן שתי אמות התחתונות בסוף הספר לפי שהיו שוות לעמוד והעמוד תחוב בכותרת שתי אמות.♦ (י״ז) שבכים מעשה שבכה, שבכים היו להם ודומות כמין קופה שקורין קויפ״א. מעשה שבכה, מוקפות היו כלולבי של דקל, כמו ועל שבכה יתהלך (איוב י״ח ח׳). ונדילים היו להם כמעשה שרשרות שבעה לכותרת האחת, שבעה לולבין היו בהקיף לכותרת האחת ושני טורים דמונים של נחושת, הרימונים תחובים בשרשרות והשרשרות מקיפות את הכותרת וכן מפורש בדברי הימים (ב׳ נ׳ ט*ז) ובמשנת ארבעים ותשע מידות א): (י׳ח) לכסות את הכותרות אשר על ראש (העמודים) [הרמונים], הרי זה מקרא מסורס, לכפות הרימונים את הכותרות אשר על ראש העמודים, וכן היו הכותרות עשויות לפי סדר משמע המקראות כמין שני האגנות היתד. כל אחת אגן התחתון בית קיבולו למעלה והוא קרוי נולה כעיניץ נולות הכותרות ותירגמו יונתן קרונתוון, העליון כפוי על התחתון בית קיבולו למטה היא הקרויה שבכה כעיניין שנאמר והשבכות שתים לכסות את גולות הכותרות נמצאת רחבה במקום הדבק ומשפעת ועולה ומשפעת ויורדת והוא הקרוי בטן וכן תיתם יונתן לעומת הבטן מליקבל דיבקא. ובופה שתי האננות האלה ארבע אמות וזהו שאמר(פסוק י״ט) מעשה שושן באולם ארבע אמות מצויירות היו כמין■ פירחי שושנה כדרך שמציירים בכותלי האולמות ארבע אמות בגובה והאמה החמישית היא כותרת קטנה למעלה מן הגדולה שנאמר (כ׳) וכותרות על שני העמודים נם ממעל מלעומת הבטן אשר לעבר חשבבה, בסוף השבכה באמצע בנולד. שתחתיה. והרימונים מאתים, רימונים עשויין שני טורין סביב מחוחין בשלשלת ומקיפץ את השבכה על הכותרת השנית, אף זה מקרא קצר לימד על הכותרת האחת וכן על השנית נ) ז (כ״ב) ועל ראש העמודים מעשה שושן, חצי אמה בראש כל אחד לכך לא נאמרה אותה אמה ביציקת העמודים בדברי הימים לפי שלא היתד. שוד. למלאכת העמוד♦. (כ״נ) ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו, באמצעיתו שכל רוחב כלי ענול הוא באמצעיתו. וקן שלשים באמה, שאמרו רבותינו כל שיש בהקיפו, שלשה טפחים יש בו רוחב טפח והקיפו שלשים ורוחבו עשר. קומתו, עומקו, ובדברי הימים(שם ד ר) אומר שעשאו לטבול הכהנים בתוכו;;כ״ד) ופקעים, תרגומו גלף צורת ביעין. מתחת לשפתו, שלש אמות התחתונות שהיו מרובעות שכך שנינו בנמרא דעירובין ג) שלש התחתונות מרובעות ושלש עליונות עגולות ואי אפשר לו להכיל אלפים בת שהם מאה וחמשים מקוד. טהרה אלא בעיניין זה כמו שפירשו רבותינו בעירוביןד). ועליונות מרובעות ותחתונות ענולות א) בהליקוטיס מברייתא דמ״מ ממת אשר נתן לפנינו החכם המנוח גרינהוט ז׳ל לא נמצא מאמר זה. 3) מיין כל זה גס בפירוש רש״י. ג) דף י״ד ע״ב. ד) מיין כל זה גס בפייש״י.