Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 17

14 הביגיין. ויהי המם, פתר ויעל המס לשכר שלשים אלף איש א) ן (ב״ח) עשרת אלפים, שעשו מלאכה כל החודש בלבנון והולבין איש לביתו ונוחין שם, וחוזר ומשלח עשרת אלפים שניים במקומם לעשות מלאכה בלבנון וחוזרין לביתם בסוף החודש ובחודש השלישי משלח עשרת אלפים שלישים לעשות מלאכה כל חודש׳ וכן חתרין חלילה כל שלשים אלף איש עשרת אלפים בחודש כל חודשי השנה, נמצא כל כת וכת משלש כיתות הללו עושה מלאכה ארבעה חדשים בשנה ויושבים איש בביתו שמונה חדשים בשנה, [ו]לא תאמר שנים חדשיס״בביתו בביתו של שלמה אלא איש בביתו. ואדונירם על המם, ממונה לגבות המם מישראל: (כיט) שבעים אלף נושא סבל, להביא האבנים מן ההר לעיר. ושמונים אלף החוצבים אותם מן ההר, הרי מאה וחמשים אלף, וכולם נרים נרורים היו שנתגיירו מחמת גדולת שלמה ושולחנו, וכן בדברי הימים (ב׳ ב׳ ט״ז—י״ז) ויספר שלמה כל האנשים הגרים ונו־ נ) וימצאו מאה והמשים אלף ויעש מהם שבעים אלף וגירז (ל׳) לבד משרי הניצבים אשר לשלמה נוגשים ונציבים על עושי המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות, ובדברי הימים (שם שם י״ז) הוא אומר שלשת אלפים ושש מאות, ואומר אני ששלשת אלפים ושלש מאות האמורים כאן היו ממונים על מאה וחמשים אלף ממשים הגרים נושאי סבל וחוצבי בהר ומגיע לכל אחד מאילו שלשת אלפים ושלש מאות להיות ממונה על ארבעים וחמשים מן הגרים והשלשה מאות שנוספים בדברי הימים היו ממונים על אילו שלשת אלפים ושלש מאות הממונים על הגרים, נמצא שכל מאה ממונה על אלף ומאה מן הממונים וכל הניצבים האלה ועושי המלאכה כולם נרים היו כדכת׳ בדברי הימים (שם שם) ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דוד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות ויעש מהם שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חוצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם, ותדע שהרי יש עוד כתובים בדבר זה מכחישין זה את זה שנאמר בספר זה (ט׳ כ*נ) אלה שרי הנצבים אשר לשלמה חמשים וחמש מאות ובדברי הימים (ב׳ ח׳ יי) הוא אומר חמשים ומאתים הרי ארבעה מקראות מכחישים זה את זה, וכבר פירשנו השנים הראשונים ויש לנו לפרש שני מקראות האחרונים בממונים על כולם, ולשלמה היו אילו הנדים למשא סבל ולחצוב בהר ולבד מאילו היו לו שאר עושי המלאכה לערי המסכנות שהם אזרחיים מן העם הנותר מן החיתי האמורי הפרד והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה שהעלם שלמה למס כמו שכתוב בדברי הימים, שאילו הב׳ כתובים האחרונים אותו שמנה בספר מלכים חמשים וחמש מאות ואותו שמנה בדברי הימים המשים ומאתים אמורים שם אצל ערי מסכנות, ואניד לך מפני מה סנה בספר מלכים שלשת אלפים ושלש מאות מן הרודים בעם העושים במלאכה ובדברי הימים מנאם שלשת אלפים ושש מאות וכשהוא מגיע. אצל שרי הנצבים על המלאכה אשר לערי המסכנות הוא מונה אותם בס׳ מלכים חמש מאות וחמשים, זהו הטעם, ספר מלכים מנה נציבי הגרים בשני מיניינים שרי הארבעים וחמשה א) עיין גם כפירוש לש״י. 3) עיין נם נפירוש רש״י.