Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 18

לבדם, והשלש מאות החשובים הטמונים על אותם שלשת אלפים ושלש טאות הממונים על הגרים צירף עם מאתים וחמשים שהיו ממונים על עושי מלאכת ערי המסכנות, לפיכך מנה אותם אצל ערי המסכנות חמש מאות וחמשים שרי הנצבים, ודברי הימים שמנה אצל בניין הבית שלש מאות יותר לפי שמנה בל נציבי הגרים בפני עצמן הגדולים עם הקטנים, לבך כתוב שם שלשת אלפים ושש מאות ובולם גרים היו, ואת נציבי ערי המסכנות שהיו ישראלים והם מאתים וחמשים מנה לבדם ועושי מלאכת ערי המסכנות עצמן לא היו לא ישראלים ולא גרים אלא מן העם הנותר בארץ החתי והחוי ושאר עממים אשר לא יבלו בני ישראל להורישם ויעלם שלמד, למם עובד, אבל הנצבים הממונים עליהם היו מאתים וחמשים ישראליםא):;ל״א) ויצו המלך ויסיעו מן ההר, לשון עקירה, שהיו עוקרין אותן מן ההר. אבנים יקרות, נביחת: (ל״ב) ויפסלו, בהרים. והגבלים, אומה ששמה ננל ובקיאים לכתת אבנים ולבנות כמה שנאמר בצור זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך (יחזקאל כ״ז ט׳). ויכינו, לשון הזמנה 3) : ו. (א,) בחדש זיו, פתרונו בחודש שאורה שולטת בו, הוא אייר שכבר חמה שולטת בעולם, שכל מי שרוצה לבנות ביניין מקויים צריך לבנותו בעת חום צח עלי אור ולא ביום מעונן כדי שידבק הסיד בקיר ולא יפול הטיח מן הקיר. ופתרון רבותינו חודש זיו שיש בו זיו לאילנות0 וכן תרגם יונתן בירח ניצניא, ואם תאמר אף ניסן וסידן וכל חדשי ימות החמה אתה יכול לקרוא לכל אחד ואחד חודש זיו לפי שבכל אחד ואחד שולט בו אורה כמו כן, לכך נאמר הוא החדש השני.למלך שלמה ואי אתה מוצא חודש שיני למלכי ישראל אלא אייר שהרי למלבי ישראל מונין מניסן, נמצאת למד שקורהו שיני משני טעמים, אחד שהוא שיני לחדשים שהרי ניסן ראשון לחדשי השנה, ועוד שהוא שיני למלוך שלמה על ישראל: (ב׳) ששים אמה ארכו ועשרים רחבו, מצפון לדרום. ושלשים אמה קומתו, מקרקע הבית עד קירוי הסיפוןד) של עלייה, אבל מן העלייה ולמעלה עד גג הבית שבעים אמה, שכך מקובלני מר׳ מנחם בר חלבו זקן שגובה הבית ,מאה אמה: (ג׳) והאולם על פני היכל הבית, ופתרונו לפני היכל הבית בכניסתו. עשרים אמה ארכו על פני רוחב הבית, אורך האולם היה עומד לרוחבו של היכל מן הצפון לדרום, כל מידת היתירה קרויה אורך והפחות קרויה רוחב לפי שבהיכל מידת מן המזרח למערב יתירה קרויה אורך ומן הצפון לדרום פחותה קרויה רוחב, ובאולם שמידת מן הצפון לדרום יתירה קרויה אורך מן הצפון לדרום ומידת ק המזרח למערב שהיא פחותה קרויה רוחב על פני רוחב הבית, לפני הבית לצד מזרה: (ד) חלוני שקופים, שבעד אותם החלונות נשקף האור ונכנס לפנים* אפוטים, א) עיין גם נפירש״י כקיצור. 3) טי' כל זה כפירש־י. ג) עי׳ ר*ה דן> י׳א עיא. ד) נכ״י: שיפוי.