Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 12

9 תמר שנאם׳ ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות ונו׳ (ששואל ב׳ י*נ א'), םקץ שנתים ימים ויהיו גוזזים לאבשלום (שם שם כ־ג), וד.רנ את אמנון (שם שם ביט), ואבשלום ברח וילך נשווה ויהי שם שלש שנים (שם שם ל״ח), הרי ה׳.שנים, ושב'לירושלים וישב בירושלים שנתים (שם י״ד כיח)■, הרי ז׳ שנים לשלמה, ומרז־ באביו ונהרג אחרי״זאת ויהי רעב בימי דוד שלש שנים (שם כיא א׳), הרי עשר, באחת עשרה מנה את ישראל וישוטו בכל האp תשעה חדשים (שם כיד א■), בשנת מותו תיקן המשמרות שנאמר בשנת הארבעים למלכות דוד נדרשו (דה־י א* כ״ו ל״א), הרי שתים עשרה למלך שלמה, וזהו ואנכי נער קטן ולא אדע צאת ובוא: (ח׳) ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב ונר, וכל עם ועם הממליך מלך עליו בורר לו למלך שיהיו בו שני מדות הללו, ראשונה שיהא לו לב י לשפוט.את העם; ש;ייה שיהא בו כח לצאת לפניהם להלחם מלחמותם, כעיניין שנא׳ ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותנו(שמואל א׳ ח׳ כ׳), וכל ם, שאץ בו שני סיתת הללו אינו ראוי למלכות, ואני נער קטן ולא אדע צאת ובוא, שנייד. שאץ בי בינת אדם לשפוט את עמך ואפילו היה לי לב מבין לשפוט עדיין היה הדבר קשה ממני לפי שאני בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר ־מרב, ועם רב אי אפשר שלא יהא לו עסקים רבים ומאחר שאמרת לי שאשאל מה תתן לי הריני שואל ממך דבר שצריך למלך שמנהיג |את הדור, וזהו הדבר (ט,) ונתת לעבדך לב שומע, פתרונו לב מבין לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה כי אם אדם שיש בו חבטה יתירה, שעם רב יש לו עסקים יתירים ובאין לדין ואין לי מתון א) לעיין בדינן 3) שעוד זה צועק אינו מספיק לדבר דבריו עד שהאחר בא וצועק אף הוא, ועוד מי יוכל לפסוק אלף דינין ביום אחד אם לא אדם חכם ונבון אשר רוח אלקים בו: (י׳) וייטב הדבר בעיני ה׳ כי שאל שלמה את הדבר הזה, שאין אדם שואל מידה זו אלא טי שיש בו יראת שמים כעיניין שנאמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים (שמות י״ח כ״א) 5 (י״ב) הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך, ותוכל לשפוט עם כבד 5 (י־נ) ונם אשר לא שאלת נחתי לך גם עושר גם כבוד, שחכמה שאני נתתי לך בה תלוי גם עושר נם כבוד דכתיב כי אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד (משלי נ׳ ט״ז), וכן הוא אומר בזה הספר (י׳ ב״ג—כ״ח) ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעושר ולחכמה וכל הארץ מבקשים את פני שלטה לשמוע את חכמתו אשר נתן אלקים בלבו והטה מביאים איש מנחתו כלי בסף וכלי זהב ושלמות ונסך ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה . אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך, כלו׳ כל ימיך אני נותן לך עושר וכבוד: (י־ד) ואם תלך בדרבי לשמור חקיי ומצותי והארכתי את ימיך, עם העושר והכבוד, שבן התניתי בתורתי לבלתי סור מן המצוד. ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו ונו׳ (דברים י*ז כי) נ): (ט*ו) וייקץ שלמה והנה חלום, פתרונו והנה זכר את החלום ושמח עליו ד). ויבא •ירושלים ויעל עולות רעש א) 9כ”י: מתוך. כ) עי' גם נפירש״י. ג) עי' גם נפירש״י. ד) עי׳ 3פי׳ הרד׳ק.