Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 6

3 אדוני המלך עם אבותיו יבוא אדוניה להתגולל ולהתנפל עליכם לומר איך נשאך לבך לקבל עליך מלכות ואני גדול ממך, וכן הוא אומר למטה (פסוק דא) והיה כשכב אדוני המלך עם אבותיו והייתי אני ובני שלמה חטאים, מחוייבים הדגה למלכות, וכל מי שפותר חטאים הסידן מן המלכות כמו קולע [באבן] אל השערה ולא יחטא (שופטים כ׳ טיז) טועה הואא): ׳(ט״ו) ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד, מה ראה הנביא שכתב ספר זה לכתוב כאן והמלך זקן מאד, ללמדך שלכל זמן ולכל חפץ יש עת, עת לחשות ולהמתין ועת שיש לומר בו אם לא עכשיו אימתי כמו כאן שהמלך זקן מאוד ולא ידע יום מותו ואילו תמתין עוד מעט שמא יפטר היום ולא יצוד על בנה להמליכו ויאמרו מאת המלך נהיה הדבר להמליך את אדוניה. ואבישג השונמית משרת את המלך, שלא היה שם אלא היא שאילו נמצא שם מסיעתו של אדוניה לא היתה שעה נותנת להזכיר דבר זה שלא יהיו מעכבין בדבר5 (י״ט) ויזבח שור ימריא וצאן לרוב, משפט המלך שעושה משתה לכל עבדיו ביום שממליכין אותו תחילה. ויקרא לכל בני המלך ונוי ולשלמה אחיו לא קרא , וממה שאני רואה שקרא לכל בני המלך ולשלמה אחיו לא קרא אני למידה שיש. לו בלבו עליו, ומחר כשכב אדוני המלך עם אבותיו יבקש עליו תואנה להמיתו כמו שנאמר בסוף העיניין (כ״א) והיה כשכב אדוני המלך עם אבותיו והייתי אני ובני שלמה חטאים: (כיב) והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא, ומעצמך אתה למד שכשנכנס נתן לדבר אל המלך יצתה לה בת שבע מפני כמה דברים, אחת שאין דרך כבוד כשאדם נכנס לחדר המלך לדבר אליו שיהא חבירו עומד ושומע מה חבירו מבקש, ועוד אילו היתה עומדת שם כשנכנס נתן הנביא למלאות את דבריה היה המלך מבין שנתן הנביא שם את הדברים בפיה ושניהם נועצו בדבר, ועוד ממה שאתה קורא למטה בעיניין ויאמר המלך קראו לי לבת שבע (פסוק כ״ח) את למד שיצתה לה בת שבע כשנכנס נתן: (ביד) ויאמר נתן אדוני המלך אתה אמרת אדוניהו ימלוך אחרי, בתמיהא: (דה■ כיו) כי ירד היום, אל עין־רובל. ויזבח שם שוד ומריא וצאן וגוי ולי אני עבדך ולצדוק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא, כלומר מעצמו מלך כלומר שלא על פי כהן ולאי על פי נביא ולא על פי סנהדרין ואין מעמידין מלך בישראל כי אם על פי שלשתן 3): (כיז) אם מאת אדוני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדך, זה פתרונו ואפילו כשתאמר מה בכך אם לא מלך על פיכם, על פי מלך שאני צויתי עליו להמליכו, אף אתה אינך רשאי להמליך מלך שלא על פי נביאידעת, שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה׳ אלקיך א) 3זה כיון הריייק אל פירוש רש״י לפסוק זה, ועיין גס הרל3'ג. 3) לא ידעתי מניין זה להרי״ק כי העמדת המלך היתה גם ק על פי הדג, כי לפי מפקכת התלמוד העמדת המלך היתה רק על ידי הנ3יא והסנהדרין, ועיין גם 3רמ3״0 ה' מלכים פרק א׳ הלכה ג'. ומורי ר׳ דוד לבי האפפמאנן די אמר לי כי אולי ילא זה להרי״ק מפני שעפיי הפסוק 3ד3ריס י״ט י״ז משמע ליה כי גם 3הסנהדרין היו כהנים, ועיין מי׳ש 33יאורו הגדול על ס' ד3רים חלק א' לד 291. 1•