Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 197

194 לשמור פקודי ד והנער נער כבן "ד שנה ויוכו בו היטב אם ואד לפתחי עיון התורה אל עמקי התלמוד, ודברי הראשונים מה טוב, ואם לא ילמוד אתו עכ״ם דרך חקי חיים דהיינו ש״ע י״ד א״ח והלכות מייד הוצוכים [הנערכים] לדעת לעבוד את השם והלכות צנועות [צניעות] לקדש א״ע להגביר על החאות אשר יבואו ביטי הנעורים כי זה כל אדם, וזאת תורת האדם, וילמוד גם פרפראות' לחכמה לשק אשכנזי ויתר מדעות והעיקר יהי־ לעיקר והטפל לטפל, החכמות והמעלות נאותות ללמדם לטפלה לתורה וכל איש ואיש בישראל מחויב לקיים והגית בו יומם ולילה כפי ערכו, ולא תאבו ולא תשמעו להשוטה הרשע הזה אשר כותב אם ישפטו על הילד שאינו הגון ללימוד המשנה והתלמיד [והתלמוד] טוב לו שלא ישים חלקו בהן, חלילה לכם עדת ישורון להטות לבב אליו, בעינינו אנו רואים שלפעמים ילד בן י״ב או י״ג שנים <שנים) ידומה [דומה] לקצר ההשגה וכי יגדל עוד שנים ארבע וחמשה ויעמול יהי׳ לאיש עושה חיל בתורה וכן מבואר בביב כיא איל רב לרבש״י [לרב שמואל בר שילת] דקרי קרי דלא קרי להווי צוותא פירשיי ולא תסלקינו [תסלקנו] אלא ישב וסופו לתת לב, וכ״כ הרמב״ם ספ״י [ספיד] מה* יסודי התורה דהוויית אביי ורבא ראוין הם להקדימם שהם מיישבין דעתו של אדם בו׳ ואפשרי׳ [ואפשר] שידעת הכל קטן וגדול כד בעל לב ירחב [רחב] ובעל לב קצר, ואתם רבני בדצפ״ה אתם עדי כי בבואי הנה לא אביתי לחת הסכמה על ספרו, יען וביען.איש אשר נעור וריק מחכמת עומק ד,נמ׳ והראשונים אין זה בכלל חכמי ישראל, ולא יכולתי לעמוד בדעתי מגודל הפצרכם באמרכם הלא לא שמח ממנו לא דין ולא הוראה [פתותוני ואפת] פתתוני ואפתה ונתתי הסכמה על ם׳ יייל, זק* גם ראו איך רוח ה׳ דיבר בהגאון המובהק אביד דקיק פראג במכתב על ס׳ יי׳ל התנה במכתבו בדה, בתנאי שלא יצא ממנהגו, וכל דבריו בנוים על אמיתת תורתינו הנגלות המקובלות אצלינו דור אחר דור מימי התנאים והאמוראים, פחד פחדנו ויאתנו [ויאתינו], ואשר יגורנו בא לנו, לכן הקיש בו [הקשיבו] אלי אל תפנו אל אלילי דבריו, אל יפת [יפנה] לבכם אל מליצתו אשר יפרוש רשתות לרגליכם ולרגלי הילדים, ראו נא בחמלת ד׳ עלינו מסתופפים בצלו [בצל] כנפי השר הדוכס ידה והוא מגן עלינו לבל נסיר מאמונתינו ועזוז דתנו חיו ולהגות ולהעמיק בעמקי תורתינו הקדושה כמה וכמה גדולי הדור יצאו מכאן אשר נתקבלו לרב אביד בקהלות גדולות במדינות אשכנז אשר יכולים לעמוד ניב בהיכלו [בהיכלי] חמלך עפי׳ [עפ״י] נימוסיים ודא הראוי לפי כבודם דרשו את ד׳ וחיו ומדשן ביתו תרוו. Anhang. Gehörte R. Elia, der Wilnaer Gaon, zu den ausgesprochenen Gegnern Wesselys? Für E. Elia Wilnas Teilnahme an der ansgesprochenen Gegnersehaft gegenüberWessely sprechen mehrfache Momente. Wessely hat in