Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 195

192 עצמו והוא נישא ורם בעיניו, והוא צבוע שאין בו תוכו כברו, יתעה1) וירגיל זולתו בדרכים לא טובים ויוכל לבוא מכשול 2) ותקלה לב״א אשר אינם רואים ויודעי׳ סי׳ טומאה הטמונה בו, לכן נבלה טובה הימנו וע״ז מביא ראיי׳ טנדר [מנדל] הדעת של מרעיה שעליו נאמר בכל ביתי נאמר [נאמן] הוא וידע מה שידע ונכנס לפני ולפנים עכ״זי) לא יכנום [נכנס] עד שקרא אותו הש״י ביה מפני הבושה והיראה הנפלאה אשר היא תחת 4) סוג הדעת והיינו נטילת רשות, ויומתק יותר אשר אחז דרך מליצתו דמיון הנבלה עפ״י מה שהובא בדבריהם שאלי׳ עבר לפני אדם רשע ואמר כי ריחו יותר רע .מנבילה ולהיפך באיש צדיק בו׳ כמ׳ש ראה ריח בני בו׳ וכן מצינו באדרנ פ׳ ט״ז דרע [ברע] ששנר ב׳ נשים יפות, והי׳ יושב ביניהם ומרקק ולא פנה להן ובו׳ ואמר שריחן [ריחן] בא אלי מבשר נבילות, אך אנחנו בעלי הנוף עב חמו*, בנדי גשמיות, רחוקי׳ אנחנו מהבחינה ולזה אמרו כל ת״ח שא״ב דיעה נבילה טובה הימנו שהזריזים בזריזות וטהרות קודש כמו חסידים הראשונים רבותינו הקדושים רגשו ריח סרחונו רע מרח נבילה ומזהיר לנו המיר להרחיק מאדם רשע יותר מההתרחקות מנבלה כי ידבק מזוהמת רעה שבוא [שבו] להקרוב אליו וכמו שאמרו אוי לרשע אוי לשכנו, ואם המיר צוה להרחיק מאדם רשע כמוהו יותר מהתרחק׳ מנבלה עאכ״ו שהחיוב עלינו להרחיק מספרים אשר חיבר, האפיקורוס הזה מכבר מאיזה שנים, אמת הדבר לולי גודל המראה המרמה אשר אנכי רואה בלבבו הייתי ק את ספריו הראשונים בחזקת כשרות, והייתי אומר השתא הוא דעיתרעי [דאיתרעי], וכפי אשר הסכמנו על ספריו כי האדם יראה לעינים הידוע נדע פרי גודל לבבו, אבל גדלה הספק אצלי. אם האפשרי למי שהוא שר [ישר] ומיוסד על אדני אמונה והיראה שיהי׳ מעוקל אחיכ בפעם אחד וודאי כי כאלה וכאלון דמינות כוזבות [המינות כוזבת], הרה עמל דלד שקר, כי כן מצינו באלישע אחר דאמריני׳ טינה [טינא] היתד, בלבבו, כאשר כבר לא ישרו איזה דברים בספרו יין לבנון בענין <בענין> התורה והמוסר, לכן שמעו אלי לגנוז ספריו שלחום אלי ואני אשלחם על בית החפשית מקום שמצניעין שם פסולי המוקדשין ולא יוכר שמו עוד בקרב עדת ישראל, מה אקוב הלא קבהו וארד׳ הזוהר הקדוש יען הוא כותב5) יפה ללמוד סדר והקורות*) כי הידיעות הללו עוזרת [עוזרות] להבין דברי התורה שספרה מכבישת הארץ מזרע נח הראשונים וספר7! מלחמות מלכים הארבעה וגומי ומי שאינו בקי בספרי דה הקדמונים כל אלה דברים בלא פתרון8) ע״כ, ועליו נאמרים דברי הזוהר פ׳ בהעלות׳ תיל רש־א ווי לב״נ דאמר ההיא אוריי׳ אתי לאחזאה סיפורי בעלמא ומלין זה דיוטא [דהדוטא] דאיה אפי׳ בזמנא דא אנו יכולים למעבד אודי׳ במילין דד,דיוטא כר אי לאחזאד, י) im Sendschr: יתעב• *)Im Sendsehr.: □ויבא מכשול ידו לבני אך• •) Im Sendschreiben: 4 •ועם כל ץן־ן) Im Sendschr.: •תורת ר Von והוא כותב bis צדקת אאע״ה והפלאות חפירתו ופרישתו וקדושתו im Sendschreiben IV 53 aff. •) im Sendschr.: י״1(, •סדר הדורות והקורות Sendschr.: •וספור ״) im Sendschreiben:בחלום [כחלום] בלי פתרון•