Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 194

I 191 בקרבו, הוא לאבן עוף [עף] ולצור מכשול אשר יתלכדו העם אחריו, והביטו אחרי דבריו אשר במרמה ידבר ויכה את רעהו בסתר, מ״ב [ע׳יב] החיוב ע/ י לגלות נבלותו לפני קהל עדתי. וכן הם דברי ד.נמ׳ בסוטה [כ״ב ע״ב] א״ל ינאי מלכה [מלכא] לדביתהו [לדביתיה] [אל] תתירא מן הפרושים ולא ממי שאינן פרושים אלא מן צבועים פירש־י ז־ל כלומר שאין מראיהן כתולדות[ם] אלא צבועים שאין תוכן בברום [כברם] שדומים לפרושי׳ שמעשיהן במעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, ומה ינעמו לפי׳ דברי המ*י [המ״ר] כל1) ת״ח שאין בו דיעה נבילה טובה הימנו ומב־׳י [ומביא] המ״ר ראי׳ ממרעה [ממרע־ה] שלא נכנס בו׳ דהנה 2) יסוד ותכלית הדעת באמת לדעת כל דברי תורה וכל ענין על מכונו ולדעת שפלות עצמות אדם בי במה נחשב י) הוא ראשיתו ואחריתו טפה סרוחה ומעות ד ל בלות [ומעותד לבלות] 4) ותקותו רמה, כאשר האריך ,חובת הלבבות שער י׳ [ר] כי הגוף אשר הוא לבוש הנפש מצד עצמו הוא כלי נמאס וגרוע מבהמת הארץ וחיתו יער, וזהו שורש הענוד. ויסוד היראה במש״ה משלי א׳ יראת ד׳ ראשית דעת כי בדעת יירא האדם מהאדון ה־ צבאות להיות חרד מפני5) כי מלבד יראת ד׳ שלא לעשות רצונו•) ולשמור מצותיו מצוד. בם־ע היא את ה אלקי׳ תירא והוא תכלית הדעת אשר ע׳־ז אמר שהמע׳ה קהלת י״ב ויתר שהי׳ קהלת הכם, עוד למד דעת את העם איזן וחיקר דאין הכוונה שהדעת היא נימוסיות ודא כמו שהנתעב הלזה מם בדברי המ״ר ב״א דעת ויראת ד׳, ששלמה בחכמתו איזן ועשה אזנים לתורה להרגיל ליראה וחקר ועשה סייגים לתורה משמרת למשמרת, צאי וראו בדברי השטה הזה בחיבורו יין לבנון ד׳ ב׳ ע״ב כ׳ הוא עצמו על המקרא הזה ללמד דעת איך יתקרבו אל התורה, ואיך יתחכמו במעלה7), תקל8) להם שניות לעריות ונט״י, וזהו הדעת האמיתי®) ובו נכללה הבושה ובכלל הבושה לבל יעיז פנים לקחת לעצמו דבר בלתי רשות ממי שגדול ממנו כאשר כל בר דעת יחרד וירא מפני שר או המלך אף יי *ודע שלא יענשוהו10) אם לא יעשה ככה, אבל באפם דעה11), רצונו אף שיודע חוקי האלקי׳ ולמד הרבה רק שאין בו דעת בו׳ והיא היראה הנכללת בו, גרוע הוא מנבילה מפני שנבלה בכ״מ שהיא מושכלות -ב) ומונחת ע״ם דומן ועלה צהנתה ובאשה ורחיק*1) כל אדם מהלוך סביבה ומרחוב14) ההוא ומכשול [ו]תקלה לא תבוא עליזה [עלי זה], טשא־׳ב הת״ח שאין בו דיעה אמיתית להכיר שפלות .i® Sendschreiben IV 16aff יהייני נטילת רשות bis כל ת״ח Von (ו •כי סה האדם« דחיא ראשיתו •: .s) 1m Sendschr •והנה :.im Sendschr ף •מפניך :.4) So im Sendschreiben. *) Im Sendschr •שלא לעשות נגד רצונו:.im Sendschr ף •תקן :.8) 1® Sendschr •במעשה :Im Sendschreiben (ד ♦יענשהך :.10) I® Sendschr •האמתי :.9) Im Sendschr אבל באפס הדעת יקל בכבוד הבורא להרבות בבביד :.im Sendschr ףי• שימו׳ עד שיבא לידי נאצות אחת אחת. זהו שאמרו כל ת״ח שאין בו דיעה, •רצונו אף שידע חוקר [חוקי] אלקים 14) Im Send- •ירחיב :.I® Sendschr (** •מושלכת :18) Im Sendschreiben •ומכל מקום תקלה לא תבא לבני אדם על ידיה, מה ׳שאין כן ת“ח :schreiben