Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 187

184 איש יודע ומדבר כלשון עמו, ואיש איש על עבודתו ואל (sic) אמונתו ישאר לא יפקד ממנו מאומה ושלא ימנע כל איש מישראל מלהקי׳ כפי יסוד אמונתינו בתורה שבכתב ובתורה שבע״ם אחת דיבר אלקי׳ שתים זו שמענו // יהי שם ה׳ מבורך אשר נתננו למחי׳ מעט בעבדותינו, כמאמר עזרא הסופר קפיטל טית כי עבדים אנחנו וכו׳ ויט עלינו חסד וכו׳ ולתת לנו גדר וכו׳ פירש״י דל שהי׳ נודדים גדר לשמור מצותיו. (* והנה בפי רש [בפירוש] אמרו סוכה מ״ב קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה צוד, וכו׳ ובכתובת נון בר שית ספי ליה כתורא כר שם א׳־ר קטינא בבריא המכנים את בנו פחות מבן שש חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו, ופי׳ רש״י להיות פרחין [פקחין] בתורה כמותו, הרי אנחנו מוזהרין מרבותינו בעלי הש״ם סדר הלימוד התורה והאמונה עם בנינו הילדים משעה שיודע לדבר ומבן חמש ואילך, ואתם ידעתם כי ת״ל יש אתנו פה בלהקת חכמי התורה חכמים ונבונים ויודעים לשון אשכנזי ונימוסיות מחמת שנשא לבב אותם בחכמה ללמוד גם את זה, ורצון הקיסר ירה; להרגיל כל יוצאי ירך יעקב על הדרך הזה ללמוד [ללמד] ג״כ את הילדים שעה [או] שתים ביו׳ לדבר ולכתוב לשון אשכנזי, אבל העיקר עיקר והטפל טפל לו, מה רבו מעשיו מה יקר חסדו כי באמת כל המולידים יחפצו להביא את הילדים אל כל חכמה ומדע, ואל כל מלאכה ומלאכה אך כי קצרת יד ימנעם ובמצות הקיסר ירה אין ספק כי גם ע״ו יפקח עין מאין יהי׳ הוצאות העצומות לתת שכר למלמדיהם, אך הנוכל הנפתה הזה משרך דרכיו ומעקש ומעקם עצת השררה ויתלה דעתו לאמר ככה פקד עליכם הקיסר ירה שלא יכנום [יכנם] התינוק לחדר שילמוד התורה• והאמונה וקצת מוסרים עד שהשלים חוקו בתחלה בקראו לשונות י ודקדוקי׳ ושקר ענה באחיו, חלילה לכל בן דעת לחשוב כזאת על צדקת וישרות לבב האוהב הבריות ומנהל לאומים הוא החסיד הקיסר ירה, כי הנה ברוב צדקתו רוצה במעוז הדתות כל איש על אמונתו, ויפאר ענוים שילמדו גם יתר המדעות ויסדותם של הילדים יהי׳ כפקודת החכמים הראשונים בעלי הש״ס ללמוד [ללמד] להילדים תורה ומוסר ומשנה ונמר, וירפדום בתפוחי המעלות שעה או שתים ביום // // ראו נא את חכמות וישרות אדונינו מושל עירנו השר הדוכס ירה אשר הוא רואה בעני עמו ויודע את לחצם ותומך ידי אלופי׳ גבאים דת״ת יצ״ו לשלם שכר בעד הילדים ערך מאה הי׳ [ה״י] לנצח ללמדם מקרא ומשנה וגמר׳ והעמיד חק חצי פראצענט מכל נדן אשר יופרד לכל חתן, אך למען ייסד עוד [עוז] מפי עוללים ויונקי׳, ואם הי׳ יכולתינו משגת לשלם שכר לימוד אתם גם שאר המעלות כתיבת לשונם וקריאתם לא חדלנו לעשותם טפלה להעיקר וממנו תוכלו לשפוט בצדק על פרזון ■צדקת הקיסר ירה את אשר הוא רוצה להגדיל תורת אלקי׳ שילמדו ספר וגם הלשונות, והקודם במעלה קודם, לא כיון הרע הזה הירץ ויזל ימח שמו נבל ולא חכם אובד עצות הוא, בא במרמה כמגבירה [כמגביר] רוממות■ התורה ומשבח שם .הקיסר ירה לבעבוד נשמע. [ישמע] העם בדברו והוא מכסה חמת תנינים וארס צפעונים במעוט הדבש ושם אותו‘לפני *) Von!והנה בפירוש אסר •»fe ומבן חמש ואילך Sendschr. iv 46bff.