Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 132

129 Scheeltot Nr. 107 entnommen. Das fehlt da in der Ed. V. und Ms. Epstein, ist aber noch erhalten in Cod. Merzbacher: והיבא דאנשי ולא בדך על ספירת העומר מאורתא מברך כולא ליליא דתנן דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה ואילא <= ואי לא) בדך עד למחר ביממא מברך ואי לא בריך יומא חד בריך בשאר יומי ואסור למיכל חדש עד אורתא כר, wie im %HG. הי ראו S. 17 haben also der Meinung der Seheeltot gefolgt gegen R. Jehudai. Vgl. noch 122 ה* ראו, HG. ed. B. 205, ed. V. 41 d (s. Epstein 23 ,מאמר Anm.). Z. 19 t תנו רבנן אור ששבת כר. HG. ed. B. 47: ואין מברכין על האור כר, ed. V. 13 a. Z. 22t ואור של כבשן כר, ed. B. ibid., ed. V. ibid. Z. 3 v. n. Z. 23: ואור שלבית הכנסת כר, ed. B. ibid., ed. v. 13b oben. Z. 27: ובשיש אור ובסמים כר, ed. B. nnd V. ibid. Z. 33 t ביין חי כר, ed. V. 13 d unten als "מסק,, t וחמרא דבי לא מזיג כר, ed. B. 51, Z. 6 t וחמרא כדלא מזיג כר. 28 verso, Z. 5ff.והלכתא בר אלעזר ט׳ והלכתא כרבנן כר ו. IJnsere Halachot entscheiden also betreffs נטילת ידיס wie R. Eliezer, ebenso wörtlich Ibn Gajat I, 4 unten (gegen HG. t ובהלכות כר ולא דייק); dagegen HG. ed. V. ibid. 14 a (ed. B. ibid.)t והלכתא כרבנן דאמרי בר ואין גומלין הימנו לידים ואף על נב דקא׳ אמרינן כמאן אולא כר 8) וקיימא לן הלכתא כשמואל הני מילי במידי דלא מימאים כר. Ber. 50 b)• Also direkt gegen unsere Halachot gerichtet. Z. 10 t ואם מר זוטרא כר, ed. B. ibidem, ed. V. 14 a. Z. ll t טמון .להוציא שלריח רעה שטמון ריחו hat auch ed. B. (1. וטמון דמים (ריחיה, HG. ed. V. 14a ם׳ המליצה .רסני ריחיה (Baeher, hebr.-pers. WB. 64 b) zitiert aus ״(Ha)l(achot)״) ״Gedoloth“ oder ״Pesukot") t ד מאמי ן ריחיה t (,דסאמין דחיה נא כוש בוי לעהלכות ״non boni odoris". Dieses מאמין hat nun wohl der hebräische Übersetzer mit (סמוי(מן העין zusammengestellt und daher טמון übersetzt. Richtig ist aber דמאסין, wie Scheeltot Nr. 65t ודמאסין דוויה; syr. ״ ,מסי, מסאgähren, verderben, stinken" מאסין .«רס ist gleich מסיי) מאסי), Part, sing, wie ההן דאזין, j. Sab. VI 10b ed. Ven., Ms. Leiden und Geniza-Fragment (Ginzberg), ״der, welcher brennt" (Sing.!). Aus der gleichen falschen Lesung (סאמין) und Übersetzung (טמון) wäre aber nun auch auf die Abhängigkeit der HG. ed. B. von unserer hebräjischen Übersetzung der HP. zu schliessen (8. oben S. 97 und S. 105 Anm.). 9 Jahrbuch J. L. Q. XU