Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XII. (1918)
- Date
- 1918-01-01
- Page
- – (sequence 131)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 79% known words query
- IRI
…/3486266-3486293--4983-3491353- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
128 einer Scheelta entnommen, und zwar, aas jener deren Anfang bei HG. and hier erhalten ist (8. oben zu 27 v. Z. 6). Z. 17 s מר רב שמואל כר, s. oben zu 27 v. Z. 12. HG. ed. B. ibid., ed. V. ibid. Z. 18 s טוב ב׳ הטוב והמטיב מבית לבית אינו (so)שינוי מיין רע ליין־ מב׳ כלום, ed. B. ibid. (72) wörtlich s מחמרא בישא לחמרא טבא מברך הטוב והמטיב מבית לבית לא מברך שום מידי. Auf S; 45 aber hat ed. B.: ואע* *ג כר יסהכי קא אם׳ מר רב יהודאי דהילכתא כמעשה לכר שינוי מקום צריך לברך וכי קאמרינן הילכחא כותיה דר׳ יוחנן לברכת היין ולא לקידוש. מהמרא בישא להמרא טבא■ אומי ברוך הטוב והמטיב וקאמא לן שינו• יין אינו צריך לברך אבל מברך ברוך הטוב והמטיב שינוי מקום צריך לברך, ebenso ed. V. I2ds ואעיג כר הכי אמר נא ו ן דהלכתא כמעשה דרב הונא כר ("םםק") מהמרא בישא כר דקיימא לן כו׳ מביתא לביתא הדר מברך בורא טרי הנטן. Man sieht nun, dass RabJehudai1) gegen eine ältere Meinung Stellung nimmt,, nämlich gegen diejenige, die in ed. B. 72 und bei uns aufgenommen ist. Diese ist wohl der Seheelta, ans der auch das Vorhergehende stammt (s. oben) entnommen. Die Meinung Rab Jehudai’s dürfte wohl in unseren Halachot — in ה׳ קידוש Platz' gehabt haben, wie es auch im HG. der Fall ist. Ein gleicher Fall liegt uns in ה׳ ראו vor, S. 17s ומי ששכח ולא בירך על סטירת העומר, בשאר ימים מברך, ebenso ed. B. 146 s והיכא דאינשי כר ואי לא בריך עד למחר מבריך ביממא ואי אינשי חד יומא אי נטי תרי יומי ולא בריך (לא) מברך בשאר יומי (in הלכות ריצ״ג II 109, naeh dem Zitat aus HG. V., als ובמקצת נסחי zitiert: והיכא דאינשי ולא בירך כו׳ ואי לא בדיך מברך ביממא ואי אינשי ולא בדיך יומא חד מברך בשאר יומי, wie in B.; "״לא in ed. B. ist Schreibfehler), in ed. V. 30 b: והיכא דאנשי ולא בדך על סטירת העומר מאורתא מברך למחר (alles andere fehlt hier), in HG. ה׳ מנחות dagegen, in ed. V. 137 c s מר רב יהודאי נאון הכי אם׳ היכא דלא מנה עומר לילה קמא לא מאני בשאר לילוותא כר אבל בשאר לילוותא היכא דלא מנה מאורחא מאני ביממא ושטיר דמי ed. B. 612. Die erste Meinung aber ist die des R. Achai and ist in HG. ed. B. 146 wörtlich — wie ganz הלכות עצרת — aus *) Siehe EGA. ed. Lyck Nr. 45 nnd ספר. העתים S• 193, Nr; 144: *xd יה' קידוש יע «ובפסרקות 1בגדולוח**® *n hg. s. unten; Ebenso in ds& H^achot תורתן של ראשונים, n, 17: קיימא• לן שיעור (שינוי •1) יין אין צריך לברך אלא: מברך הטוב והמטיב,׳שינוי מקום צריך לברך.