Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1918-01-01 · XII. (1918) · page 133

130 Z. 14s וסן דצריך כר, ed. B. 35 l. Z.—36: וכד צריך כר, ed. V. 3 a oben, andere Ordnung. Z. 15 j תנו רבנן הסנביד. כר, ed. B. ibid. 36, sofort nach dem eingesebobenen סיחש (Z. 8—17); ed. V. aber 3 c oben, und auch in der Sprache verschieden. Z. 29s וחנן אם כר, in B. Fortsetzung der (Worte R. Jehuda’s. ^, VgL jedoch דתנן statt 25 ,דאיתמר v. 16, 8. oben zu 25 r. Z. 11. Z. 31s וכשיעמוד אדם כר, ed. V. 5d die מימרא ohne Einleitung, fehlt gänzlich in ed. B. Z. 33 s תנו רבנן אילו כר, ed. B. 52, ed. V. 6 c. Nachtrag zu S. 105• Das von Barceloni angeführte Zitat im Kamen von ״Rab Acha": מכדי אכתי לא קניא לה אמאי קא מברכי כר והדר לברך <וכת0 מ*ש מכל המצות הא לטבילה [דמיא] טעמא מאי כר וליש מקמי דמקדש וליש בתר דמקדש, steht OZ. I קיש, Nr. 25 im Namen der ״HG." (wobei jedoch das oben Gesperrte nur ה׳ ראו entspricht): ה״ג מאן דבעי למנסב אתתא מבעי ליה לקדוש׳ ברישא ולברוכי ברכת אירוסין ולא נבריך ברישא טעמא מאי מכדי אכתי לא קניא: לה והי כ י מברכי׳ כר והדר מברך שבעה ברכות מידי דהוה אטבילה טעמא מאי כר ולא שנא מטבילה ע*כ ה־ג. Aber HG. כתובות ed. V. 67b hat, gleich unseren Scheeltot Nr. 16, bloss den Anfang: בר ישראל רבעי למינסב אינתתא מיבעי ליה לקדושי ברישא וברוכי ברכת אירוסין ומיטסר לה כתובה כר. OZ. meint daher hier mit דג! wohl die HP. So hat’ er ähnlich I שחיטה Nr. 368 :וכן כתב בד,׳נ שלהי טרסות חיותא דשחטי לה בלילה אע שחטה סגי נהורא כר כשירה ע* כ ה* נ und ibid. Nr. 369: ודל ה •ג בסוף הלכות טרסות חיותא דשחט לה בר ישראל בשבת כר ואכלין לאורתא ע*כ ה״ג; beide Stellen stehen in unseren HG.,, ed. V. 127a, ed. B. 516, in ה׳ שחיטה. In ה׳ ראו 'aber steht das zweite Zitat (das erste fehlt) wirklich Ende Halachot über 146 ,טרסות unten: והשוחט בשבת כר; es stand also in seiner aramäischen Vorlage Ende טרסות. OZ. wird auch dort die HP. vor sich gehabt haben. Was OZ. ferner I Nr. 559 (vgl. RGA. Lyck Nr. 44, תש״ר II 8 und OZ. ibid.), Nr. 411 (S. 114) im Namen der HG, 071), ibid. Nr. 411 S. 116 im Namen der