Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1916-01-01 · XI. (1916) · page 272

252 שהוא טהור דבמניח תחת הצינור וכשהניחן כשעת קשור עבים ואח׳ב נתפזרו ושכחן כדמוקי לקמן הוא דפליגי כיה דגלי דעתיה שרצה שיפלו לתוכו וטש׳ום פזור עבים לא בטלה מחשבתו ראשונה אבל במונח בחצר ואפילו בשעת קישור ונתפזרו לא מוכחא מחשבה קמייתא שפיר מעיקרא הלכך בטלה. Man sieht, dass bei ר״ש die Worte מחשבתו ראשונה bis מוכחא einschliesslich ausgelassen sind bzw. לא בטלה mit מחשבה קמייתא וכו׳ verknüpft ist. שפיר bei ר״ש zeigt noch deutlich die Lücke; es passt gut zu לא מוכחא וכו׳, sehr schlecht aber zu לא בטלה וכו׳. Es kann also kein Zweifel sein, dass die bezüglichen Worte bei Raschi in דיש einzuschalten sind. Der Ursprung des Versehens ist deutlich zu erkennen. R. Simson oder ein Abschreiber kam von einer Reihe in die andere: לא מוכחא מחשבה stand etwa unter לא בטלה מחשכתו. 4. הנרות הללו, Ich füge diesen Glossen, die ich unmittelbar vor den Chanukatagen niederschreibe, eine Notiz an, die auf הלכות חנוכה Bezug hat. Dieses Mal handelt es sich nicht um einen lückenhaften oder verderbten, sondern um einen solchen Text, der bei näherem Zusehen das nicht besagt, was man im ersten Augenblick, ohne gerade flüchtig zu sein, mit Bestimmtheit aus ihm erschliessen zu können glaubt. In תשומת מהרי׳ל No. 156, s. auch מטה משה Cap. 981, ebenso bei ב*ח zu Tur 0. Ch. Cap. 676, תפארת שמואל zu Ascheri Sabbath II, 8 und bei anderen wird übereinstimmend mitgeteilt, dass הנרות הללו gemäss מסכת סופרים Cap. XX, Halacha 6 unmittelbar nach dem ersten Segensspruch vor שעשה נסים zu sprechen sei. Allerdings meint מהרי׳ל a. a. 0.: ומה שמאחרים הנרות הללו אחר כל הברכות נ״ל משום דאין להדליק עד שיגמור כל הג׳ ברכות דבעינן עובר לעשייתן ומסכת סופרים איכא למימר דסבירא כמ״ד בירושלמי(* בשעת עשייתן ואנו אין לנו אלא 3} Berachoih 111, 4. Das Gekünstelte dieser Auskunft liegt auf der Hand Dazu kommt, dass jene Ansicht ja auch im jeruschalmi keineswegs die einstimmige ist, während der Bahli nur die entgegengesetzte kennt, s. Pesachim 7 b; den Versuch einer Vermittlung unternimmt יפה עינים zu Pesachim a. a. O. Die neuere Forschung hat wahrscheinlich gemacht, dass der Verfasser von מסכת סופרים ein Palästinenser war, und dass der jeruschalmi zu einem Grundpfeiler des Buches geworden ist, s. joel Müller, Masechet Soferim, Leipzig 1878 Nr. 15 S. 191.* Aber gerade an unserer Stelle schliesst