Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1916-01-01 · XI. (1916) · page 115

95 רומפלן1), דא זול דון פר באטן אויף אלי חתונות, הן עניים, הן עשירים, בקנס חצי טאליר דיא עש פר מאגן, אל דיא דא גיאן, אוני דיא עש ניע פר מאגון, .תפסן, אוג׳ דיא קצבה נעמין. ךוא רעשיטקא2), דיא זאל זיין בבית החתונה קודם השבת, אונ׳ מן זאל זיא ניט אם שבת בפרהסיא ברחוב טראנין, הן מיט כלי זמרים, אודר אן כלי זמרים, ונשים .68 בנהוג, בקנס א׳ זהב אויף רען אונטר פיררן, אוני איין רביעית זהב איטליכר אונטר פירר, אודר אשה דיא נאך ווערט נין, אוני נזערים זולן מן שמייסן הן ב״ב קינדר אודר אנדרי. אונטר פירר זולן קיין קוכן שיקן כנהוג, נייארט זול זיין בטל ומבוטל, בקנס חצי זהב איטליכן אונטר פירר. מן זול קיין חתנים וכלות ניט שאצין, עש זייא נכבדים, עש זייא נשים, עש דיא בחורים, עש זייא חזנים, עש זייא סערוור, עש זייא קעכין, ולא שום (ב)אדם בעולם, בקנס כפי ראות פ״ה, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו. Hochzeitstaxen an Gemeindebeamten. § 81. דורונות*) לחתן וכלה; דען מן גיבט לנדוניא עד ק׳ זהו׳ לא יתן שום דבר לשמשים, מק׳ זהו׳ עד ר׳ זהו׳ רביעי׳ זהב, מר׳ זהו׳ ולמעלה כל אחד יתן לפי נדבת לבו וכבודו, אבר דיא שמשים טערין אים נישט דריין רידן, ועל כל פנים זולן זיא קיין חרון העכיר נעמין, אז איין חצי טאליר בקנס באבוד שמשות, ומצד הכלה זולן .68 b דא נישט טערין נעמין. לבעדיר; מכל מאה ד׳ גדולי׳ וכלה ביום חתונה ג׳ גדו׳ מכל מאה, ומשם ואילך בשאר הנשים, לאונמר שמשים ממאה ראשונה ב׳ גדולי׳, מכאן ואילך מכל מאה חצי גדול ולא יותר וכן להיטר במרחץ כל אחד באבוד מנוייו. שכירות ביטרן מבעל הסעודה ה׳ גחלי׳, ומחתן וכלה כלל וכלל נישט באבוד מנויה. שכירות, רבנים, חזנים, ושמשים, מכל מאה זהו׳ פון גרעסטן סך ב׳ זהו׳ ממאה ראשונה ועד מאה אחרונה הכל בשוה, ואין חילוק בין תושב לנכרי; דער נכרי זול איין פרוטה ניט מין נעב; אז איין תושב, משפט א׳ יהיה לכלם. wer 2 fl.—3 fl., nach Belieben, doch darf er keine «ganze Hochzeit machen“, über 3 fl. darf er eine ganze Hochzeit veranstalten, d. i ein Mahl am Donnerstag und Sonntag; in der Synagoge sagt man besondere יוצרות und ruft zur Thora fünfzehn Leute, meistens aus der Familie des Bräutigams und der Braut, auf. *) Spielen (vom poln. rz^mpolfc) und Tanzen auf der Gasse. 2) vom poln. Rzeszoto (Sieb); hier eine Torte, die die Braut zusammen mit einem Hahn am Sabbath Nachmittag dem Bräutigam ins Haus schickte. Der Brauch blieb bis heute in Kleinrussland. Siehe Weissenberg in Mitteilungen zur jüdischen Volkskunde 1905 No. 1. 3) Geschenke, welche den שמשים etc. gegeben wurden.