Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 409

345 אם לא ברצון ראשים ונבאים. ומה שכתוב בתנאים, דעם זעלבינן סך, זול מן זיך דר נאך ריבטן בלי ערמה. ומי שיתן יותר מק*ל זהר, לא יתנו לו נלום,. דמי [שןישיא את בתו לעיר אחרת, ויפריז לנדן בתו אפי, עד מאה זהר, אם יתן בטחון מספיק שלא יחזרו וידורו פה, לא הזוג, ולא זרעם, עד עולם, ויכתבו כל זד. בפנקס הקהל, אז יתנו לו הקהל יצ״ו עשרה זהר, והגבאים עשרה זהר, ומכים הבלות, עם מדי שינבו לצורך זה, נ־ב עשרה זהר, ס־ה ל׳ זהובי׳. ומי שיתן יותר מק״ל זהר ולא יסכימו על זה עיקרי קרובין מקודם, לא יובלו הראשים והרבנים לבוף את קתבין ליתן לסיוע הזווג הדל, אם לא מרצונם הטוב. ויוכלו לכוף אפי, .40 b שלישי בשלישי לבלה, ובעל כאשתו. ולא כאשתו ממש, והכל לפי הממון והקורבה. ווען איין נדוניא איז פחות מק־ל זהר, אוד דער ווער נצרך לקרוביו, וב־ש ווען ער נצרך איז לצדקה, כדל, דא זאל ער דיא כלה ניט מין אז ב׳ בנדים מבין, דאז נוט קלייד מכייער אוד טשמליט, דאז אנדר בגד גיוונט, אוד איין אום הילונג, אוד נישט מיט גאלד 0. דיא. גבאים אוד די קרובים זאלין קיין פרוטה צו שטייער נעבן, ביז זיא ווישן, ח דאז גיהלטן איו גיווארין בדל בבירור. ווען איינש עני או ענייה טאכטר איז אלט י׳ שנים, אוד זיא וויל זיא ניט לאזין דינן, נעמט ער אודר זיא קצבה, דא זול מן אין קיין קצבה נעבן, אוג ווען מן זיא אויז ניבט, זול מן איר ־ דקש צו שטייער געבן, אפילו ווען ער שון קיץ קצבה נעמט, אויך ווען זיא אלט איז ט״ו שנים, זול מן אויך נישט צו שטייער נעבן, מען זיא שון נידינט הוט, כדל. וועלכי אצעד2) אלט איז י״ד שנים, דרף ניט צו דינן. דיא גבאים זיין מחויב, וואול הוקר צו זיין. .41 בני עניים זכרים עד ייג שנים יטפלו בהם הגבאים ליתן לסיוע לימודם,. דמי־נ שנים ואילך •לא יתנו להם כלום, רק אב[ות]יהם ישלחו אותם לישיבות [אחרי,] בקנם אבוד קצבתו. בבל חדש חשוון יכתבו הנבאים מה שנתחדש בבתי בנסיות כלי קודש, הן של בסף, או של זהב, או פרוכת ומעילים, ובין הפרקים יכתוב השמש הנדבות,. שנדבו בכל שבת וייט, ובחדש חשוון יכתבו בפנקס הגבאים. אודות מקומות בבתי כנסיות, לא יכתבו בפנקס קטן, כ״א שני גבאים, שאינם נונעים בדל ביחד אחר הכרזה בבל ד בתי כנסיות 3) שני והמשי, והשמשים יעידו בפני הגבאים, שהכריזו, כדל. ויכתבו המכירה ע*פ הודאות הבעל אעפ״י שאין אשתו עמו. ז־יא גבאים זזלן זעהן אויף דיא בעדיר, דז זיא אין ב־ שבועות ד פעמים ‘) Ein Kleid (das gute) aus Mohär (poln.: Wuchajer) und Czamlet {Kamlot=türk. Stoff), das andere gewöhnlich und eine Umhüllung ohne Goldbordur (Mantille), *) jetzt, d. h. am Tage der Herausgabe des Statuts■ 3) Drei Synagogen waren damals in Krakau: Die Alte (XIV. |hdt.), Rmo (circa 1553) und die ״Hohe Schul*.