Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 395

331 ריבית בדי שלא ידחו את היתומים, ותיכף יתנו כלם חשבון צדק לטובים רלב• נאמנים ולא יקחו יותר עד יתנו חשבון כדל. •י251 ומהיום והלאה איש או אשה בי ימותו חיו ויניחו יתומים קטנים, בין אם מנו אפוטרופסים קודם מותן, או לא מנו ונצטרכו הב״ר כנ״ל למנית, עכ״פ תיבף אחר מותן יחתמו אלופים הנ־ל כל נכסי עזבון שלהם עד אחר שבעה או שלשים יום אחד מיתתן, בפי ראות עיניהם, ואחיי יכתבו כל נכסי עזבון שלהם בספר המיוחד שלהם, וימסרו הנכסים ליד האפוטרופפים שמנו אבות היתומים או הב־ד הדל. .47. Gerichtswesen § דייני□ I1• דיא נ• ביתי דיינים, דיא דא ווערין מבורר זיין כדל, תחתיים שניים ושלישים. .1 דיא תחתיים ואלין משפטן בכל יום לבד מעיש ועיים, אוני זיא זאלין אלש משפטן משוה פרוטה עד עשרה זהו־ ועד בכלל. ושכרם כמקדם, דהיינו: עד חמשה זהו׳ חצי נדול מכל זהב, ומשם ואילך עד עשיר. זהו׳ ג׳ נחלי׳, ושניהם ישלמו.יחד שכרם כדל, דהיינו בל א׳ גדול וחצי; אוד מן זול קלויבן א־ או ב/ דיא דאז שבירות זאלין נעמן,|דאז ניבט מן איין חיים ליד חמשה המבוררי־ דיא בבל ח׳ה של פסח ממנה זיין אלי מנויים כדל, .26 אונ׳ דיא דיינים התחתיים זיין אויך מחויב צו משפטן השגת גבול ווען דעד תובע פר זיא פיר נעמט, וואז דא אנטרעפט עד עשרה זהו׳ כדל, אך זלזולים דיא פד זיא נישעהן מינן זיא אויך שטראפין, דאך ניט לבים׳ רק לבדק ב׳־ה 2). אך האבן זיא בה, ווען זיא זעהן דאז איין רמאות איז בדבר, מנין זיא פסקן בפי ראות עיניהם, ועל פי עד אהד. ובעסקי נשים אפי׳ אשה אחת ובפרט ביי השנת נבול, ווען מן פר זיא תובע איז, אוד אזו בייא זכין דיא מן אויף ניזעצט ניבט, אך מינן זיא מהפך זיין כפי ראות עיניהם. .48 § השגת נבול איבר עשרה זהו׳ פו' זאל משפטן דעד פרנס החודש ואם הוא רבד נדול, דא זאלן עש משפטן הפ״ה עם שאר הראשים וטובים יצ״ו. וואש אן מרעפט אונטר שני זהו׳ פו׳, דאז זאל זיין כפי ראות‘.עיניהם, אויב זיי זאלין אים נעבן איין קיבול בפתיחת ארון הקודש, אודר אן3) פתיחת ארון הקודש. וואש אן טרעפט אונטר שני זהו׳ פולניש, אוני דער נתבע איז עובר אין צאלט .26 b ניט, זול מן אין אין סרבנות אויף רופן, בלייבט ער נ׳ ימים אין סרבנות, דאזול מן אין פענדן 4). דער שליח ביד זאל נין אין זיין בית אוד זול אים איין משכון 1j Drei Gerichtssenate, deren Competenz streng abgegrenzt war: der erste Senat entschied in Streitigkeiten bis 10 Gulden poln., der zweite bis 100 und der drittte Senat über 100 Gulden poln« .בית הכנסת (2 3) ohne. 4) Pfänden.