Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 387

323 הנראה, דהיינו לפהות ב׳ שלישי׳ כנזכר בפנקם; ובוררים שיבררו חמשה אנשים .*181 בדל אצל מנוי ראשים וכר ומנוי נכאים מדי שנה בשנה וארבע ממונים בקהלה ושלש ממונים על כל האפטרופסים בקהלה אוני ב׳ ראשי מדינות *) מדי שנה בשנה אוד מנוי שמשים וחזן בב־ה הישנה1 2) ובעדיר3) ושוהטים, ושקולניק4), ושמשים ומלמדים בבתי מדרשות ולגבות יותר ממאה או לצורך י בקשר. יותר בנזבד לקמן והשתדלן, שילך עם כל אשר יצטרך 5). ותיכף אחר מטי יאשים וטובים ובו־ זאלין בל הקהל יצ*ו מנויים הדל איברזעהן אויף צו זעצין אודר אפ צו זעצין בפי אשר יראה בעיניהם. ייא מתעסקים צו לובלין דהיינו ראשי מדינות, דיא ואלין ררט אין פור ביפעלין וואז צורך שעה איז, ותיכף בבואם מלובלין יתנו חשבון תוך ח׳ ימים קבלתם והוצאתם, או יתנו החשבון חתום בחתימת ידם להטובים, כנזכר לעיל אצל פיה בחשבון שלו. אוד דיא מתעסקים הדל זיין מחרב מתעסק צו זיין בלובלין עסקי ג׳ ארצות אויך צו שטראפין דיא איר משא ומתן בלובלין ניט באמונה האבן, כאשר יוזבר לקמן6). לער דיין7), דען ראשי שלש ארצות צו לובלין קלויבן אויש אונזר ־19 קהלה, דער איז מחויב מודיע צו זיין תיכף אחר בואו מלובלין דען רו״ט, ווען 1ג Um diese Zeit hatte Krakau eine führende Rolle in der Landsmannschaft (.מדיני) Kleinpolen (פילי! קטק) und wählte in den Ausschuss der Landsmannschaft zwei Delegierte, ראשי מדינות, wie auch Delegierte zum Judenreichstag in Lublin oder Jaroslaw. Um die Mitte des XVII. Jahrhunderts wurde Krakau aus der Landsmannschaft ausgeschieden und ward seitdem eine ״Immediatgemeinde“ im Sinne der jüdischen Organisation. Dasselbe geschah schon im XVI. jahrhundert mit Posen. 2) Die alte Synagoge in Krakau stammt aus der zweiten Hälfte des XIV. jahrhunderts. 3) Bäder der Bader. 4) Schkolnik siehe S. 310 Anm. 1. 5) Der Schtadlan war Syndikus der Gemeinde, manchmal in Krakau in einer Person mit dem Campsor, dem jüdischen Banquier der Akademie, der den Studenten auf Pfänder gegen 25°/0 kleine Beträge borgte. Ueber den Campsor siehe meine Geschichte der juden in Krakau, 1. c. über den Schtadlan den Aufsatz von Louis Lewin in der Festschrift zum 80. Geburtstag Feilchenfelds. 6) Dieser Abschnitt bezieht sich auf die Tätigkeit der Delegierten zum Judenreichstag in Lublin. 7) Die grossen polnischen Judengemeinden wählten je einen oder zwei Richter nach Lublin und diese bildeten das jüdische Reichstribunal, als höchste Behörde in jüdischen Streitsachen. Schon im Jahre 1533, also ein halbes Jahrhundert vor der Konstituierung des grossen Reichstags (1581), hören wir von den ״Judenrichtern in Lublin*4 und Sigismund I. setzt im Jahre 1540 das Tribunal aus sechs Richtern, je zwei aus Lemberg, Krakau und Posen* 21*