Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 135

1ז vollendet wurde, und schliesslich das Jahr des vorliegenden Drucks ־nri1 בשבת אחרי בלית' היחה לי עדנה (d. i. November 1723). 1724. 55. ויכוח יוסף והשבטים הוא דרוש מדרושים שחידש הדרשן הגדול .... מוהר״ר חנוך בן החסיד מוהר״ר אברהם זצ״ל ר*מ ואב״ר בק״ק נניזן 20 .בארץ פולין נדול — Bll. 8<>. AB. B p. 149 Nr. 49, Z 239. Vgl. meine Blätter für jüd. Gesch. u. Lit. 1, 26. 56. ריח ניחוח שחיבר האלוף ..... יואל ש״ץ מלייפא וקרא החיבור הזה רי״ה ניחוח ב* ריח הוא נוטריקון ר יואל חזן ועוד שחיבור זה מהחזני׳ מדבר ובתפלת׳ עושים נחת רוח ליוצרם ....... הובא בדפום ע״י בנו הריר ליב שיץ 12 .מהאזליך - בשנת פדת לפ״ק B11. 8». AB. St 5884, B p. 546 Nr. 140, Z 324. Der Verfasser Joel b. dieser stammte aus Lublin und war Vorbeter in Leipen (Böhmen); sein Sohn Arje Lob, der Herausgeber des י־יח ניהלה, war Vorbeter in Hasslach1 2). Das Hebräische und die jüdisch-deutsche Ueber- Setzung sind gereimt. Der Verfasser polemisiert gegen einen ungenannten Gelehrten, der die Vorbeter stark angegriffen hatte*). Am Schluss befindet sich ein grösseres hebräisches Lied zur Einbringung einer Thorarolle in die Synagoge mit Akrostich des Verfassers. Vgl. Nr. 89. 57. שבט יהודה וואל פר טייטשט גאר קורצליך דרינן צו לייאן פר 58 .גמייני בעלי בתים מאנין אוג׳ ווייבר B11. 4°. AB.-F. St p. 2395 Nr. 6. Setzer: Jakob Hirsch und Menachem Manis aus Hanau. Jüdisch-deutsche Uebersetzung des bekannten Werkes von Salomo ibn Verga. — Wiener in seiner Neuausgabe des שבט יהודה (Hannover 1856 p. Xli) konnte über unsere Fürther Ausgabe nichts erfahren. 58. (?) תחנות. St 3177. 59. ם׳ מאיר עיני חכמים ... המאור הנדול ... מוהר״ר מאיר זצ״ל 159 (+1) .מק״ק לובלין ..... שנת תבא עלינו הברכה לפ״ק Bll. AB. St 6314^, B p. 278 Nr. 90. Approbationen: Baruch Rapoport3) in Fürth, Ende Nissan 484, Jakob Kohn in Frankfurt a. M., 17. Tebeth 484, Mose Katzenellenbogen in Schwabach, 13. Cheschwan 484. Korrektor: Natan b. Samuel in Fürth. Setzer: Menachem Manis aus Hanau, Jomtof Lipmann b. Mose Bak aus Prag. ף Nicht Haslib, wie Steinschneider in Cat. Bodl. 1. c. schreibt. 2) Vgl. auch Freimann in Ztschr. f. hebr. Bibi. 1911 p. 155, wo Joel b. Elieser statt Jakob b. Elieser zu lesen ist. 3) Er bezeichnet sich als Abkömmling des מהר״ם לובלין.