Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 59

55 להגיד למלך בבל שנלכדה עירו מקצה ושנתפשו המעברות, ודי מגידא ודם המעברות המים בכניסת העיר שמונעים השודדים לבוא העיר (רץ, מפורש למעלה)? (ל־ב) והמעברות, האגמים, י*מ שהם מגדלים קרוב ללשון ערב שקורין להם אנאס"), וי׳מ [מגז׳] הלכוף כאגמון ראשו (ישעיה ניח ה׳) והוא הגמי הנדל על שפת הנהר ושרפוהו האויבים כדי שלא יעכבם וימנעם מלעבור לעיר? (ליג) כי כה, עוד מעט ותתרוקן ותדמה לגורן בעת תחלת הקציר שהיא ריקנית, ודי כנישתא דבבל דמיא לאידרא דמטא עידן אדרכותיה עוד ציבחר כזעיר וייתון בווזין עלה, וי״מ בת בבל בפורענותא תהיה כנורן בעת הדריכה שדורכין עליה שורריה ואויביה, ונתן טעם לדבר עוד מעט ובאה עת הקציר לה ויקצרוה ושוב ידרכוה כדרך תורן שקוצרין אותו ואח־כ דורכין אותו. והנביא מדבר על לשון ישראל מה מעשה מלך בבל? (ל״ד) אכלני, הממני מגז׳ ויהמם ה׳ (יהושע י׳ י,)'ענין שבר וכתיתה, הציגני כלי ריק, פי׳ הציגני ככלי ריק, הטעם שהעמידה והציגה ריקה מכל טוב. בלעני כתנין מלא כרסו וגו׳ שמלא ארצו מטוב ארץ ישראל. הדיחני, י*מ מגז׳ ידיחו את העולה (יחזקאל מ׳ ל״ח) כאדם המדיח כלי שאינו משאיר בו שום לחלוחית, וי־מ מנז׳ דחה דחיתני לנפול (תהלים קי״ח ייג) והם שני שרשים בענין אחד, וכן ודי טלטלני תרגם כל הפסוק אמרת ירושלם בוי נכסי ושיצני נבוכדנאצר מלכא דבכל נפצני כמאן ריק בלעני כתנינא מלא בית גניזיה מטוב ארעי טלטלני? (ל״ה) חמסי, ודי הטופי ובווזי על בבל תאמר כנישתא דציון וחובת דם זכאי דאיתשד ביה על יתבי ארע כשדאי תימר ירושלם. פי׳ ר׳ יוסף קמחי ז■ ל ב) חממי, עושרי שגזלני, שארי, שעבוד גופי, דמי, הם הורגים שהרג? (ליה) יחדו, נערו מלשון ח ז* ל ג) חמור נוער. כגורי, בחולם וטעם הפשוק שפרס ומדי יחדו ככפירים ישאגו על בבל ונערו כגורי אריות, ומכל מקום כל הפרשה כולה מדברת באנשי בבל עצמם, כי אותו הלילה שנלכדה בבל עשה בלשאצר מלך בבל משתה גדול כמו שכתוב בספר דניאל והיו שואגים ככפירים ונוערים כגורי אריות לאכול ולשתות, וזה טעם מה שסמך .לפסוק זה (ל״ט) בחמס אשית משתיהם והשכרתים למען יעלוזו פי ר ש* י אכוון שהיו משתיהם בשעת החום כדי שישתכרו למען יעלוזו וישנו וירדמו שנת עולם וכך עלתה בידם שמתוך משתה ושכרות נהרגו ונחרבו ונלכדה העיר כמו שאמי בדניאל (ה׳ ב׳) בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו־ אשתיו חמרא ונו׳ (שם ו׳) ביה בליליא קטיל וגו׳ (שם ט׳) ודריוש מדאה קבל מלכותא וגו־ (שם ו׳ א׳), פ־א שנכנסה בהם בעת הפויענות רוח חמימות לעשות משתה ולהשתכר למען יעלזו וישתגעו ויתהוללו [וישנו] שנת עולם ולא יקיצו נאם ה׳. יעלזו, מנד תעלוזנה בנות הערלים (שמואל ב׳ א׳ כ׳), שהשכור מרבה לשמוח ולשחוק ולהשתגע. וו׳ יונה ג נ א ח ז " ל פ י ׳ י) שהוא מענין רעדה ובלשון ערב אומ׳עלז אלמות") והיא רעדה שאוחזת המשקיף על המות ואוחזת א) אגם!?1רבים אגאם. ד) ע׳ רד״ק. נ) ברמת ג' ע״א. ך) שרשים ש' ע?*ז. ה) Angst 7 01 dem Tode. ן) ע, רד״ק.