Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 53

49 עליה, או איך לא עזבו האויבים את יושביה לנום מלפניהם ולהמלט אלא רדפום והתום מכת הרג ואבדן. וי*מ שהוא מגז׳ ויעזבו את ירושלם (נחמיה ג׳ ח׳) ומלשון מעזיבה האמור בלשון ח ז * ל א) כלוט׳ איך לא נבנתה בנין יפה ונשנב עד שלא תשיג אותה יד האויב 5 (כיו) לכן, לכן לשון שבועה. יפלו בחוריה ברחובותיה ונו׳, כתתו׳ יתברון: (כ״ז) והצתי, בן הדד היה מלך על ארם בימי נבוכדנאצר ורצין בימי סנחריב ז (כ*ח) לקדר, קרר שוכני מדברות באהלים הם אין חומה ואין עיר. ושרדו את בני קדם, תיי ובזיזו ית בני מדינחא, אולי כי קדר היו שוכנים במזרח. ושדדו ציווי בפלם חרבו מאד (לעיל ב׳ י־ב): (ה) נסו, נסו מגז׳ . . .ב) כבר פירשתיו למעלה בנבואת אדום: (ל״א) קומו, שליו מנד שלו הייתי (איוב ט״ז ייב) אלא שזה במשקל אחר בשב״א השיין בפלס זעיר: (ל״ב) והיו, פי׳ שיהיו זרויים בכל קצה ופאה: (ליד) אשר, עילם עזרו את הכשדים להחריב הבית ולכך נתנבא עליהם ירמיהו בראשית ממלכות צדקיהו שהיה החרבן בימיו: (ליה) כה, פי־ מיטב גבורתם: (ל״ו) והבאתי, פי׳ שלא יהיה גוי שלא יבואו שם נדחי עילם. עולם כתיב וקרי עילם, וטעם המכתב שהיו נדחים בכל העולם: (ל״ז) והחתתי, ת״י כתתו׳ ואתבר ית עילם, מגז׳ התת (איוב ו׳ כ*א) וטעמו כמו שבר: (ליה) ושמתי, תרגומו ואישווי כורסיה מלכות בעילם כי כשהקב׳־ה עושה דין באומות נראית ונודעת מלכותו. ו רז "ל דרשוהו במגלה םיא0 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך זה ושתי, ושרים זה המן ועשרת בניו. ובפי בני העירי) גלו לעילם שכינה עמהם שנא׳ ושמתי כסאי בעילם: נ. (ב) הגידו, בל ומרודך שמות אלהי בבל ות־י בהתו דפלחין לבל אתברו דפלחין למרודך. חת פועל עבר, בפלס תם עונך (איכה ד׳ כיב): (ג) כי, מדד. כנגד מדה, בבבל נאמר מצפון תפתח הרעה (לעיל א׳ י״ד) ואומר הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפונה (שם טיו), ובבא מפלתם נאמר כי עלה עליה גוי מצפון, והם פרס ומדי שגברו על הכשדיס ובימיהם נבנה הבית, וזה טעם מה שאמר בסמוך (ד) בימים, בגלות בבל גלו עם יהודה ובנימין מעטים מישראל הנשארים בארץ אחר גלות עשרת השבטים ועליהם אומר פסוק זה. הלוך ובכו ילכו, הטעם מרוב השמחה יבכו, כי יש בכי של שמחה כמו בבכי יבואו (לעיל ל״א ח׳). ויית במגלהון כדהוו בנין גלו ובמות בניהון מארע נלותהון פולחנא דה׳ אלהון יתבעון: (ה) ציון, פי׳ כשתחרב ויצאו ממנה ברשיון כורש מלך פרס ישאלו זה לזה דרך ציון. דרך הנה פניהם, דרך המקום הזה, כמו לא אתם שלחתם אותי הנה (בראשית מיה ח׳), והוא רומו על ציון האמור בפסוק כבר. ו כפרם ראו ת") הנה גימטריא ששים, רמז להיכל ולבית קדשי הקדשים שהיה א) מבר. 6״א ט״ז. ב) כנראר. חסר קצת בכת״י. ן;) י, ע״ב. ך) ב״ט ע״א. ןץ) עי מבוא.