Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 52

לי זמן ומועד למלחמה, ומי זד רועה או מלך אשר יעמוד לפני. איתן מנזי נחל, איתן(דברים ב״א ד׳). ארניעה מנז׳ רגע אדבר (לעיל מיז י״ח). ויש משמע ממנו ועד ארגיעה לשון שקר (משלי י־ב י״ט). אריצנו מגז־ ואל הבקר רץ אברהם (בראשית ייה ד). בחור מגז־ שש מאות בחור (שמות ייד ח,). יועידני מגז׳ כי אקח מועד (תהלים ע־ה נ׳). פ־א כי השוטט יעלה כאריה ויתגבר כמו שמתגברים המים בשהירדן בגאונו ומלא על כל גדותיו, ולפי שהירדן הוא בארץ ישראל הזביר הירדן, ובעת גאולת ישראל תהיה פורענות אדום, וכאשר אמרו במס׳ ע * ז») וילדא בריקום, וכאשר דרשו ב) בפסוק אמלאה החרבה (יחזקאל ב״ו ב־) בשזה מלא זה חרב כשזה קם זה נופל. וזכר כי עליית השמד הזה תהיה אל גוה איתן, והוא הר שעיר, וכאומר בנבואת עובדיה (א׳ כיא) ועלו מושיעים בהד ציון לשפוט את הר עשו (א׳ כ*א). כי ארגיעה אריצנו מעליה, בלוט־ בשאני חפץ להביא מרגוע ומנוחה לישראל אריצנו מעל ארץ אדום להביא אותו אל ארץ (ארץ) החיים, או יתפרש כי ברגע כבוא עת הקץ אריצנו אה ישראל מתוך ארץ אדום לבוא להסתפח בנחלת ה׳, ובל מי שהוא בחור ותקיף יעבור ואמנה עליה על עדת אדום למלחמה, כי מי במוני וגוי ז (כ) לכן, ת*י אס לא מדמן ויקטלון תקיפי ענא אם לא יצדון עליהון מדורהון. יסחבום מגז׳ סחוב והשלך (לעיל כיב י*ט), צעירי הצאן, רמז על ישראל שהיו צעירים בגלות או לפי שעשו הגדול ונאמר בו ורב יעבוד צעיר (בראשית כ״ה כ׳־ג). [אם לא], במו אם לא שויתי ודוממתי (תהלים קל״א ב׳), אם לא כאשר דמיתי (ישעיה י*ד ב״ד). במדרשג) אם לא יסחבום צעירי הצאן, שאין בני בניו של עש נופלים אלא ביד בני בניה של רחל שחיו (שעירי) [צעירי] השבטים, וכן אתה מוצא יהושע (חלש) [החליש] את עמלק, שאול הכהו, וצא ולמד מה אירע להמן עם מרדכי ואסתר, וכך פירשתי בפי׳ מ גל ה י) שחברתי, אם מזרע היהודים מרדכי (אסתר ו׳ ייג) שטעמו קשור עם אשר החילות לנפול לפניו, בלוט־ אשר החילות לנפול לפניו בשכבר לא תוכל לו ן (כ׳־א) מקול, אט׳ דרך הפלגה כי מקול מפלתם רעשה הארץ, ונשמעה צעקת קולם בים סוף, הבל דרך נוזמא. ואמי ים סוף, כי מפלת אדום תלויה בתקומת ישראל ובישראל נאמר בימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז׳ ט״ו)5 (כ״ג) לדמשק, ודי הא בנחתי ימא דשקטין לא יכלין למנח, והטעם כי מי שהוא בים יש לו דאגה והשקט לא יוכל, מפחד המיית המים, כן יהיה ארם. והתחיל בפורענות ארם לדמשק באו־ כי ראש ארם דמשק (ישעיה ז׳ חי) 5 (כ״ד) רפתה, פי׳ רפו ידי יושביה מלעשות מלחמה על אויביהם. הפנתה לנוס ורטט החזיקה, ת״י ושפלותא אחדתינון והוא כמו רתת, וכדמתרנמינון רעדה (תהלים מ״ח זי) רתיתא, וכמו כדבר אפרים רתת (הושע י־נ אי). צרה וחבלים אחזתה כיולדה, אחותה רעה, ומשפטה הה״א במפיק• וארם נוהה על דמשק ואומר (כ״ה) איך לא עזבה עיר תהלה קרית משושי, בודי איכדין לא אשתביקת, כלוט־ איך לא עזבוה האויבים מלהלחם א) בנראה מ״ם בבת״י. ב) מגלה ו' ע״ב. ן) יומא י׳ ע״א. ך) ע׳ בפירושי אשר הדפסהי.