Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 49

45 פ י ר ש * י מדינה גברתנים. ויש מפיש *) שקורא את מואב עגלה שלישיה לפי שהיד. מלא כל טוב. ושלישית, שלישית לבטן או בת ג־ שנים. בי נם מי־ נמרים למשמות יהיו, מי נמרים שם מקום, כת־י אף מי.נמרים לצדו ירק: (ל״ו) על כן, (כתב) [בת״י] על בן בלבהון מואב איהמן (בשלנו המן) ולבהון על אינש כרך תוקפיהון כגמרא בובין (בשלנו אכובין) דוון על כן שאר נכסיהון דיקנו יתבובזון. יתרת, משפ׳ יתרה כמו ענלת שלישיה, עזרת מצר(תהלים ס־ י־ב) ו ר ש ׳׳ י פי׳ על הגאוה שעשו אבדו ן (ל״ז) כי כל, שם האחד נדודה, והוא מגז׳ לא תתגודדו(רבדים י״ד א׳): (מ) כי כה, פי׳ ידאה האויב שהוא נבוכדנאצי: (מ״א) נלכדה, פי׳ נלכדה כל קריה וקריה מהקריות של מואב. והמצדות נתפשה, ואמר הקריות על ערי המישור והמצדות על ערי ההרים. כלב אשת מצרה,. כתרנו׳ כלב אתתא דעקע לה בחבלהא: (מ״ד) הניס, הניס כתי׳ וקרי הנם, המכתב. על מי שהנים את עבדיו ואת מקנהו, והקרי על עצמו; (מ״ה) בצל חשבון, סלת הפירושים, כי הנסים מערי מואב מפני האויב יעמדו בצל חשבון להגדיל כח במנוסתם כי חשבו להשנב בחשבון העיר הגדולה, ואינו כן כי אפילו מתוך העיר ילחם עמם השם לכלותם מכל וכל, ווה טעם כ* אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון, ולפי שחשבון היתה עיר סיחון, אמר ולהבה מבין סיחון. ותאכל■ פאת מואב, פי׳ שרי מואב הנסים והשרים נקראים פיאה וווית וקבה, וכן אכלה• קדקוד בני שאון, כפל ענין כי בני שאון השרים הגדולים אשר היה להם שאון והמיה בעודם בשלותם. וענין כי אש שיראה נתינת טעם כך אני מפרש, בי אביא אליה אל מואב שנת פקודתם נאם ה׳ אע׳־פ שבכל חשבון עמדו מכה נסים אביא עליהם שנת פקודתם נאם ה׳ כי אש תאכלם, ובאש ה׳ נשפט. וי׳־מ כי מה שאמר ואש יצא וגו׳ הוא טעם למה שחושבים .להשנב בחשבון, בי אומרים והלא זאת העיר הגדולה הבצורה (וכבר ימים) [וכבימים?] הקדמונים יצא אש מחשבון, כשהיתה לאמורי, ותאכל פאת מואב, לפי׳ חשבו להשנב בה. אש תמצאנו בלשון נקבה ובלשון זכר, אש לא נופח (איוב כ׳ כ־א), כי אש יצא ב). וי״ת על דשמעו ליתבי חשבון גלו איתקצר חיליהון ערקו. וקדקוד בני שאון,. ת״י ויקר בני אתרגשותא. וייט עמדו מכח נסים, שעמדו הנסים מכח האויבים 'הרודפים אחריהם ולא יכלו לנום; (מ״ו) אוי לך, אבד עם כמוש, אבדתון עמא דפלחין לכמוש; (מ״ז) ושבתי, מחלוקת הוא ב י ן ר ז * ל 0 אם בבר שבר או עדיין עתידין לשוב בימות המשיח. עד הנה משפט מואב, פי׳ פורענותם, בן יאבדו כל אויביך נאם ה׳; מ״ט. (א) לבני עמון, כתרנו׳ מה דין אחסין מלכהון ית ארעא דנה, שבשגלר בני ראובן ובני נד באו עמון ומואב ושבנו בארצותם; (ב) לכן הנה, רבת בני א) עיין רד״ק ומהר״י קיא. ב) נ״ל שצ״ל יצאה כי רצונו להביא ראיה שמציגו אש למק נקבה וכוונתו לפסוק במדבר ב״א כ״ח. ג) ידים פ״ד מ״ד.