Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 48

44 לא תניע הנאוה והמלוכה ההיא עד בניו כי תפסק מלכותו במהרה ולא יודה לו בן יושב על כפא המלוכה, וכל זה בעבור לא כן עשו מגז׳ כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כ״ז ז,) ומנז׳ כנים אנחנו (בראשית מ״ב ייט). וי*מ לא כן' בדיו מגז־ לא כן עשו שבריו מגז׳ אוב וידעוני (ויקרא כ׳ כ״ז) ומתרגמינן בדין ודבורו והטעם פי׳ אצמנניניו של מואב לא ידעו מפלה של מואב טרם היותו יי השם יודע הנסתרות וזה טעם אני ידעתי עברתו העברה העתידה לבוא עליו, ולא בן בדיו, שלא ידעו איצטנניניו בזה, ונתן טעם לעברה הבאה על מואב, וכן לא בן עשו. פ״א בדיו מנז׳ ההדש אשר בדא מלבו (מלכים א׳ י׳יב ל*נ). ובלשון דזילא) בדאי, שמא תתבדא ותאחז ב), והטעם לא בן בדיו שלא יתקיימו שקריו רבזביו ופחזותיו. לא כן עשו כאשר חשבו שהשם מפיר מחשבותם. וי״ת קדמי גלי אמרה׳ עובדי רברבניהון לא תקנין יקריהון לא כדכשד עבדו, מפי בדיו מנו׳ [וכלתה בדיו (הושע י״א ו׳)] כמו שריו ונכבדיו. ו רש" י פי׳ עברתו לא כן שנאתו לישראל לא באמת ומשפט. בדיו, נבוריו. לא בן עשו. לא כגמול השיבו לזרע אברהם שנלחם עם המלכים והציל את לוט אביהם. וי־מ בדיו מחשבותיו והמחשבה כבד ותעוף בלב ועל דק־ זה אמר שעיפי ישיבוני (איוב כ־ ב׳). ו״מ עברתו מגז׳ עובר האמור בלשון ד ז ל ג> והטעם שתחלת הריון ועבור אמו ממנה היתד. בעברה כמו שמפורש בתורה ותהרינה שתי בנות לוט מאביהן (בראשית י״ט ל׳־ו), ואומי ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב ונו־, קראתו שהיה מאביה, ולכן אמ׳ אני ידעתי נאם ה• עברתו א־כ כדין הוא שלא יהיו בנסתריו ובניו ובדין הוא שלא יעשו כן ואמת: (ליא) על כן, הנוהים על מואב אמי כן. קיר חרש, שם מקום, ובישעיה (ט״ז ז׳) קיר הרשת. יהנה פי׳ יחנה באבל ובכי ות״י אל אנשי קיר חרש יהגה ועל אינש ברך תוקפיהון דוון: (ל״ב) מבכי יעזר, כשנאמרה נבואה זו חרבה יעזד, והיא סמוכה למואב. אבכה לך, פי׳ אבכה בשבילך דונמת אותו בכי. הנפן שבמה, פי׳ כאילו מדבר עם הנפן ואומר לו מבכי יעזר אבכה לך הנפן נפן שבמה, ושבמה שם עיר, והנפן רמז ליושבי שבמה, וכבר כנה למעלה למואב ליין השוקט על שמריו, וכן כנה יושבי שבמה כגפן, ולפי שכנה אותם כנפן אמד נטישותיך עברו ים, דמה הנולים!לנטישות הנפן. עברו ים, בנולד" עד ים יעזר ננעו על קיצך, והם פירות הקיץ. ועל בצירך, והוא הבציר. שדד נפל, ובל אלה הערים שזכר הנה לקחום ישראל מיד• האמורי, וכשנלו ראובן וגד חזרו מואב וישבו: (ל*נ) ונאספת, כרמל מקום שדות [וכרמים. ונאספה מגז׳ אסוף אסיפם (לעיל ח׳ י״נ). ויין מיקבים השבתי, ויין ממעצרתא אבטילית למידרך. הידד הידד לא הידד, כת*י ולא יעצרא עיצורין ולא ירימין בקלהון ומנהג הדורכים לקראת הידד הידד בדריכתם וטעם הפסוק ’לא יהיה דורך שיקרא הידד הידד, ואמר לא הידד בפל ענין לחיזוק. ו ר ש ׳׳ י פי׳ הידד שיצעקו עתה לא יהיה בהידד הראשון, בי אם הידד של מנוסת חרב: (ליד) מזעקת, עגלת שלישיה א) במו סגהדדי; פ״ט ע״ב בך ע-נשו של בדאי. ב) מם' ד״א זוטא פ״ג ברבות ד׳ ע"א. ג) כמ ווזלין נ״וו ע״ב עובד *דך אמי.