Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 45

41 ׳אקבץ את מצרים (יחזקאל ביט י״נ), ומה שאמי כיסי קדם לא שתהיה במעלת ־ימי קדם שהיי יחזקאל [נבא] והיו שם ממלכה שפלה (שם י״ד) ואמ׳ מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הנוים והמעשתים לבלתי רדות בגוים (שם טיו), ■אלא שתשכון בארצה כימי קדם 5 (כ*ז) ואתה, אומ׳ כן על ירמיהו ברוך וחבריהם שבאו למצרים בעל כרחם לפי שהזכיר פורענות מצרים אמ׳ ואתה אל תירא עבדי יעקב כי חלק ה׳ עמו יעקב חבל נחלתו (דברים ל״ב ט׳), ואע־פ שמצרים ־ישובו לארצם לא יהיו שלוים ושקטים אבל ישראל ושב יעקב ושקט ושאנן •ואין מחריד 5 (כיח) אתה, פי׳ ויסרתיך במשפט שתוכל לשכלו. ונקה לא אנקך, כתתו׳ ושיצאה לא אש־צינון (בשלנו אשיצינך); מ׳ז. (א) אשר היה, בסדר עולם») בשנה השמינית לצדקיהו בא חיל בבל על ירושלם וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשרים הצרים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם וישמע חיל פרעה ושטף עזה והלך מצרים, ע*נ. ונבואת ירמיהו על פלשתים ודתה בטרם יכה פרעה את. עזה (ומלך) [והלך] .מצרים ונתנבא ששוב יבוא מלך ויחרוב כל ארץ פלשתים ונם השארית שהשאיר מלך מצרים בעזה 5 (ב) כה אמר, רומו לחיל בבל. והילל כל יושב הארץ, למיד הילל בחירק מנז־ יללה; (נ) מקול שעטת, אין לו דמיון במקרא •ומתפרש לפי מקומו, וי״ת מקל מפסועית פרסת נברוהי, ויוכל לפרש שעטת .מענין הכאה בכה שפרסות הסוסים האבירים היו מכים בכח על הארץ ומשמיעים קול. מרעש לרכבו, פי׳ מרעש אשר לרכבו. המון גלגליו, משפ׳ מהמון•גלגליו, •ומיס מרעש עומדת במקום שנים. לא הפנו אבות אל בנים, כתתו׳ לא איתפנן אבהתנא לרהמא על בנין; (ד) על היום, בל שריד עוזר, ת־י לשצאה לצור ־ולצדון כל שאר מסעיר, הטעם כי צור וצדון היו בעזר פלשתים ומשפ׳ הפסוק להכרית לצור ולצדון העוזר כל שריד. שארית >.י כפתור, ודי שאר נגות קפוטקאי, וכפתורים הם אחים לפלשתים כאומרו בפרשת ואלה תולדת נח ואת .פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם .פלשתים ואת כפתורים (בראשית י• י.א). (ה) באה, כתת׳ מטת פורענותא ליתבי עזה. נדמתה אשקלון ונו; ת״י אשתכח (בשלנו אתברו) אשקלנאי שאר תוקפהון עד אימתי תתהממון. י*מ שתת׳ ונתן עמהם •נכסיהון לפי שב קנו ת הנכסים מעמיק אדם עצות ומחשבות. ודל עמקם שם עיר, ונוכל לפרש שאשקלון היתד■ בהר והי׳ להם יושבים בעמק :והוא אומ׳ שנדמתה אשקלון ושואל את שארית עמקם עד מתי תתנודדי מגז׳ לא •תתגודדו (דברים י׳ד א׳) והם השריטות כאשר לאבל; (ו) הוי, כאילו הוא מדבר עט החרב ואומר לה עד מתי לא תשקוטי האספי אל תערך (וכרוך) הרגעי וחמי ■ושתקי ואש׳ ואחר משיב בעד החרב (ז) איך, משפ־ איך תשקוטי. האספי, מנדי־־ א) סע״ר פ' כ״ז בשנה התשיעית למלך ציקיה יבסדר עולש זוטא בשנת החמישית?2מלכו בא חיל .מלך בבל על יתשלם.