Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 44

40 בה העיץ והלמיד לרוב היופי, ודמה מצרים לעגלה יפהפיה לרוב יפיח, קרץ מנד׳ בי מחומר קורצתי נם אני (איוב ל״ג ר). מצפון, פי׳ מבבל שהיא צפונית: (ב״א) נם, כתרנו׳ אף רברבנא בנוה בענלי רבקא, מנו׳ בתער השכירה (ישעי• ז* כי) שטעמו נדולה, שהיו שריה דשנים ושמנים כעגלים המפוטמים. ומרבק מנז׳ עגל מרבק (שמואל א■ כיח כיד), ובלשון ר ז ל ») הכניסה לרבקה וייס שכיריה החיילות ששבר מלך מצרים לעזור לו כנגד נבוכדנאצר, כי נם המה ונו,: (כיב) קולה, בבראשית רבה ב) פר׳ נחש, בא ללמד על מעלת מצרים ונמצא למד ממנה, בשעה שאמי לו הקב״ה על גחונך תלך (בראשית ג׳ י"א) ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו ההיד קולה בנחש ילך. דית קל ניקוש זיניהון כחיץ חורמן זהלין. תנחומא (פרק) [פרשת] ו א ר א י•) קולה כנחש ילך מה נחש מלחש והורג אף מלבות מלחשת והורנת את האדם, הוא נותן בבית האסורים מלחש עליו והורגו. ד״א מה ראו להקיש מלכות לנחש מה הנחש הולך מעוקם כך פרעה הרשע מעוקם. כי בחיל ילבו למצרים ובקרדומות באו לה כחוטבי עצים 5 (כ״ג) כרתו, יש כחלוקת במלה הזאת י) יש קוראים אותה בקמץ חטף ואומי שהוא צווי כמו חרבו מאד (לעיל ב־ י״ב) ויש קוראים אותה פועל עבר, בהעמדה במו כרתו שמרו זבת, ובספרים המדויקים הכיף בנעיא וכך אנו קוראים אותו ובך יתכן לפי הענין שהוא פועל עבר ויהיה עבר במקום עתיד בי כן דרך המקרא במקומות רבים שהרי 'אומר מתחלה כי בחיל [ילכו ובקרדומות] באו לה לשון עבר ואע׳־פ שכל הנבואה לעתיד היתד. אמ׳ לשון עבר כדיך כל (המקומות) הנבואות שכל מה שאומ• הנביא מתקיים. ואע*פ שאומ׳ אחר כרתו יערה נאם ה׳ אין זה ראיה שהוא צווי שהרי מצינו כלבם פשעתם בי נאם ה׳ (לעיל ב׳ ביט), ואומי ירדו לטבח נאם המלך ה׳ (לקמן מ״ח טיו). ות״י כרתו יערה שיצו רברבהא. כי לא יחקר, תייי ארי לית להון סוף, והטעם כי אין חקר לחיילות נבוכדנאצר כי'רבו מארבה ואין להם מספר: (כ״ד) הובישה, פועל עומד, וכמוהו הובישה אפרים ין) הובישו כי תועבה עשה (לעיל ו׳ ט״ו), אבל הובשת היום את פני [כל] עבדיך (שמואל בי י־ט וי) פועל יוצא : (כיה) אמר, ת״י הא אנא מסער על ארנושת (בשלנו אה־:ושת) אלכסנדריא, תרגום אמון כמו המון, ותמס שהיא אלבסנדריא, והזכיר אלהי ישראל לפי שפורעניו׳ מצרים על שהיתה מנמתם בכל דור ודור להרע לישראל, צא ולמד מה עשה פרעה הראשון ושוב שישק מלך מצרים ושוב פדעה נכה שהמית את יאשיהו במנדו. ומשפט אל אמון כמו על אמון ואולי היתד, ממלכות מצרים והיה מלך על זה אמון והמלך על מצרים פרעה ושני המלכים וחיילותיהם נפלו ביד נבוכדנאצר, או היה אמון זה מהבאים לעזרת פרעה כנגד נבובדנאצד. ועל פרעה ועל הבוטחים בו, אמי פעם שנית בפסוק ועל פרעה כדי לסמוך לו ועל הבוטחים: (ביו) ונתתים, וכאשר נתנבא יחזקאל מקץ מ׳ שנה א) תוספתא פרד. פ״ב ה״ב. ב) פ׳ב. ג) לא מצאתי במ״ת. ך) ע׳ פירוש ושרשי זזרד״ק 1מנחת שי. ה) לא מצאתי במקרא ואולי צ״ל הובישה הורתם והוא פסוק בהישע ב' 71