Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 42

38 ביאור יעלה וגו־ (פסוק ז־). או יתפרש ערכו מנן כנגד חיל נבוכדנאצר. ערכו מנן; וצנה, תיי סדרו ענולין ותריסין, פי רש •י מגן מעור שלוק ודרך למשחו בשמן בדרך מנני הישמעאלים, וצנח מנן כעין תריסין שלנו: (ד) אפרו, מגז׳ ויאסור" אח רכבו (שמות י*ד ו׳), ועלו הפרשים, פי׳ על הסוסים שאם־תם. והתיצבו בכובעים. ת*י והתעתרו בקולסיא, ונם בלשון ערב קורין לכובע הראש־ ק א ל י ם א). מרקו הרמחים, מנז׳ ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳ כיא) וכת״י צחצחו מורנייתא. לבשו השריונות, הוא מלבוש עשוי מטבעות קטנות של ברזל• תחובות זו בזו הנקרא ב ל ש ו ן ע ר ב ד ר ו ב): (ה) מדוע, פי׳ חיילות מצרים, מדוע ראיתם חתים ונסוגים אחור מלפני נבוכדנאצר וגבוריהם. יכתו, כתר־ ניבריהון הבירין. ומנום נסו ולא הפנו מנור מסביב נאום ד,׳, תי׳י ומערק ערקין ולא אתפנאן למיקם מן קדם דקטלין בחרבא דמתכנשין עליהון מסחור סחור,. מנור מנז׳ נודו עלי עזים (תהלים נ״ט ד׳), ונובל לפרשו מגז׳ לא תנורו מפני איש (דברים א׳ י״ז), והענין שנסו מטם ולא הפנו פנים כננד חיל נכוכדנאצר כי אם עורף ולא פנים כדרך הנם ונם במנוסתם היה להם מנור ופחד מסביב ווה טעם (ו) אל יטם הקל, פי־ כי לא תועיל לו (המנוחה) [המנוסה] , ואל ימלט הנבור, פי־ בין הנם בין ועבור העומד להלחם לא ימלט, בי כולם עתידים ליהרג. צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו, אומי צפונה, אולי שהיתה מערכת המלחמהי בפאת צפון לכרכמיש או כרכמיש היתה צפונית למצרים: (ז) מי זה, זה דרך■ בדון למצרים, כלוט־ מי הוא זה שהיה חושב בלבו שביאור יעלה וכנהרות. יחנעשו מימיו. ושוב פי׳ מצרים כיאור יעלה וכנהרות יתנעשו מים כתרגו׳ מטרפין מימוהי. יתנעשו השני בחולם הנימיל. וי״ת כיאור בעגלא: (ח) מצרים, ויאמר אעלה, האל־ף פתוחה במקום סגו־ל, וכן אענה אף אני חלקי (איוב ליב י״ז):: (מ) עלו הסוסים, הוא מזרז חיילות מצרים כדי להלחם כננד נבוכדנאצר והבל דרך לעב והתהוללו כתרנו־ וישתנשון רתיכיא. ויצאו בצר*י הידד, ושארא ויצאו בקס״ץ,■ הירד. כוש ופוט ונו־, אלו היו עם פרעה כמלחמה ההיא. תופשי דורכי קשת, סמוך על סמוך, כמו נהרי נחלי (איוב כ׳ י־ז) והדומים להם: (י) והיום, להנקם. מצריו, נקמת יאשיהו שהמיתו פרעה נכה: (י״א) עלי, כלומי ואפי־ אם תעלה הגלעד לקחת הרביתי רפואות ונו׳ לשוא, הרביתי רפואות כתי־ וקרי הרבית, אולי המכתב לשון מצרים בעת מפלתם והקרי לשון הנביא מדבר עם בתולת בת מצרים. למכח: (י׳־נ) הדבר, זו מכה שניה שהחריב נבוכדנאצר את מצרים בשנת ב׳־ז: למלכותו כדאיתא (בספר) [בסדר] עולמי■): (ט״ו) מדוע, במו וצדיקים ככפיר יבטח (משלי כיח א־), פי־ כאילו שואל למצרים מדוע נסחף בל אחד ואחד מאביריך, והתשובה, לא עמד כי ה׳ הדפו. ונסחף מנז׳ מטר סוחף (שם נ׳), באילו מטר סחפו שלא יוכל לעמוד, ותיי מה דין איתברו נבוריך ולא יכילו•. למיקם ארי ה־ תברינון, ובלשון משנה׳־) נסתחפה שדהו: (טיז) הרבה, פי׳ ה׳ א) צ״ל ק לנס ז זז ולרבים ק לא ס. ב) צ״ל דר ע ולרבים דר זע. ג) סע״ר פ' כ״ו". ך) כתובית פ״א ם״ו.