Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 36

32 שהשאירו דלת העם ופקיד עליהם גדליה בן אהיקם וכששמעו בדרך שנשרף הבית אז קרעו בנדיהם ובאו לראות את נדליהו; (ט) והבור, מתוך שהיה לר לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש העלה עליו כאלו נהרגו על ידו, כך דרשו ח ז •ל א). והפשטנים פי, ביד מענין היד יואב (שמואל ב־ י״ד י*ט) שהפי׳ ענין סיבה, בי גדליה היה הסיבה להריגת כולם כי בעבורו בא אל המצפה להכותו ומאחד שהכהו הבה נם הנמצאים אתו והבאים אליו. פ״א ביד מנז׳ איש על ידו (במדבר ב• י*ז), ויד תהיה לך (דברים כ־נ י־ג), שענין כולם מקום, כלו׳ במצפה שהוא מקום נדליה. הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא, ודי כדשרי עלוהי בעשא: (י) וישב, כי לא המית רק אנשי המלחמה שהיה ירא מפניהם (או) [אם] היו נשארים בחיים אבל דלת העם והנשים והטף לא המית, ובנות המלך, לא נתברר אם הם במת יהויקים או יהויכין או צדקיה, וילך לעבור את בני עמון,. במו אל בני עמון, וכן והראה את הכהן כמו אל הכהן(ויקרא י״נ מ״ט); (י״ב) ויקחו, בתמומו ואשכחו יודה על בריכתא דמיין סניאין די בגבעון: (ט״ז) ויקה, אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה, משפ׳ לקחם מן המצפה, וסריסים, ודי ורברביא; (י*ז) וילכו וישבו, ת־י ואזלו ויתובו בגירות דיהב דוד לכמהם בר ברזילי הנלעדי: מ׳ב. (ו) אם טוב, אשר אנו שולחים כתי׳ וקרי אשר אנחנו. למען אשר ייטב לנו בי נשמע ונו׳, בי שמיעת קול השם ית־ מביאה לידי טובה גדולה; (י) אם שוב תשבו, מקור בחסרון פ״א הפועל, ומשפ׳ בתשלומו ישוב, וכמוהו כי כל תובל (איוב מ*ב ב־) כמו יכול: (י׳יב) ואתן, על המלים הוא אומי לפי שהגולים. הרוב בל הנשארים בארץ שהם המיעוט בכללם; (י״ז) ויהיו, שריד ופליט ת״י שאיר ומשזב: (י״ח) כי כה, כאשר נתך אפי, ת״י דחל רוגזי; (כ) כי, התעתיתם. העיץ בצר*י, ותרנו׳ ארי אטעיתון נפשתיכון, ולפי שהבין בהם ירמיה בעודו מסדר לפניהם נבואתו בי רוצים ללכת מצרים אמר להם כן בכלל נבואתו; מיג. (ו) את נדליה בן אחיקם, כתרנו׳ עם גדליה בר אחיקם בר שפן וית ירמיה הנביא דת ברוך בר נריה. יראה שהוליכו לירמיה וברוך בעל כרחם; (ט) קח,. וטמנתם במלט במלבן, תי׳י ותטמרינון בטפל בניינא. מלט הוא החומר שעושין ממנו הלבנים. ובמלבן, מקום שעושין שם הלבנים; (י) ואמרת, שפרורו כתי׳ וקרי שפרירו, והוא האוהל הנאה מנז׳ שפר (בראשית מ״ט כ־א). שפריר בשקל סגריר; (י־א) ובאה כתי־ וקרי ובא והבה, ובאה לשון נקבה על המחנה, ובא לשון זכר על נבובדנאצר; (י״ב) והצתי, ושרפם ושבם, כתרגו׳ ויוקדינון ויישבינון כלוט׳ ישרוף א) נדה ם״א ע״א.