Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 32

28 ־בית האסור, בתרנו׳ בית אסירי, והוא בשקל אבוס בעליו (ישעיה א׳ ג׳) : (ט״ז) בי :בא, ודי לפני הנותא, ואולי בי החניות ההם היו עשויים "גם למאסר אלא שלפנים מהם היה בית מאסר אחר שהיו משימין שם מי שיש עליו י משפט מות, ובא לוט׳ ־ששם הבשו את ירמיה: (י״ט) ואיו בתי־;וקרי ואיה5 (כ״א) ייצור., מחוץ האופים, בתרנד משוק נהתומי. ובמדרשי•) שהיו נותנין לו פת קיבר, ר״ל פת 'סובין אפרניש בלע׳יז שהיתר. נמכרת חוץ לפלטריא: ל׳ח (ב) כה, וחיה, יחיה .כתי׳ וקרי והיה: (ד) כי על כן הוא מרפא, ת" י מרשל מנד החזק הוא הרפה (במדבר י״נ י״ח), והאל״ף תמורת ה״א: (ה) כי אין ־המלך יובל אתכם דבר, כתיי ארי לית מלכא יכיל לאתבא יתכון פתנמא: (ו) ויקהו, אל הבור מלכיהו, בא הסמיכות עם היא הידיעה כמו היא האדון הברית (יהושע נ׳ "׳ד), העם המלחמה (שם ח־ "א) משפטו אל בור מלכיהו וגו׳, ודי ורמו יתיר. לנובא דמלביה: (ז) וישמע, תיי נשמע עבדא דמלכא צדקיהו נברא רבה, בן דרשו הזיל בריש אלו מנלחיןב) שנקרא צדקיהו כושי מה כושי זה משונה ־בעורו אף צדקיהו משונה מכל דורו שהיה צדיק ודורו רשעים, ואמרו כי עבד זה ברוך בן נריה. וי״מ כי זד. האיש היה עבד המלך והוא כושי וסריס, וזה טעם והוא בבית המלך, כלו׳ שומר הנשים. ו ר י דוד קמחי פירש כי עבד מלך היה שמו, כי לולא זה למה אומר בכל מקום עבד מלך, והנה מצינו (ו)שם אדם אהימלך ואבימלך: (ט) אדוני, וימת, ת־י כבר מית באתריה מן קדם בפנא אדי לית להמא עוד בקרתא, פי־ אלו היה מונה במקומו שהיה בתחלה בהצר המטרה היה מת ברעב, כי אין הלהם עוד בעיר, שאינו נמצא אלא (בכושי) ([בקושי] כ״ש וב־ש עתה שקרבו מיתתו, וגם כשהיה בחצר המטרה היו רואים אותו ומרהמים עליו אבל עתה שהוא בבור לא יראוהו ולא ירגישו בו •עד שימצאוהו מת: (י) ויצור., קח בידך כתרגו׳ דבר עמך מנא, מגז׳ ויקה את כל ארצו מידו (במדבר כ״א ב־ו) כלוט׳ מרשותו, וכמוהו ויקה עבד מלך את האנשים בידו מתת־ עימיה, והוצרכו שלשים איש לדבר זה לפי שתשו כחם מפני הרעב, הואיל ואתינא להאי נפרש נם בידך ובידו מענין יד ממש לפי שתשש כחם ממאנים ללבה עמו ומשך ביד כל אהד ואחד להוליכו עמו: (י״א) ויקה, הסחבות כתי׳ זקרי סחבות. וסהבות מנז׳ סהוב והשלך (לעיל כ־ב י״ט). ומלחים מנז׳ כעשן נמלחו (ישעיה ניא ד). בלוי, חתיכות בנדים בלואים שדרך להשליכם ולהשהיתם. וי׳־ת בלאי תכסן (טפסן) ובלאי שהקן. בלוי בירד למיד הפעל לבד, וירד הרבים ■נעלמה מהכתב ונשארה במבטא. ובסמוך בלואי הסהבות והמלחים באל״ף תמורת ה־׳א למ״ד הפעל: (י״ב) ויאמר, תחת אצילות ידיך הם בתי השחי ובלשון זכרים על כל אצילי ידיו (יחזקאל י־ג י״ח), וכדי שלא יזיקו החבלים שם אלו :ד.שהקים תחת אצילות ידיו מתחת לחבלים וי״ת מדבקן ידך: (י״ד) אל מבוא א) ע׳ שיר השירים רבה א׳ ז,. ב) ט״ז ע״ב.