Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 29

25 באשר ימצא אם יהיה רעב בארץ אשר הבית ההוא שם, בי יחוס על ביתו ׳ואינו מניהו וימות ברעב ובחסר כל, אבל כשהוא יושב אהלים יסע ממקום •למקום כפי חפצו ורצונו, כי בכל מקום הנה ביתו מזומן ומוכן אהל בל יצען. כל זה פירשתי לפי הפשט, אבל מצאתי בספרי פרשי ב ה ע ל ו תך ויאמרו לא. נשתה יין הואיל וכית זה עתיד ליחרב רואין אותו מעכשיו כאילו חרב. ע״כ. וכן ב ת נ ח ו מ א פרש׳ יום השמיני מה ראה יונדב בן רכב לצוות את בניו כן אלא ששמע לירמיה שהיה מתנבא על חורבן בית המקדש התחיל מצוד, אה בניו מעכשיו, ולפי המדרשות הללו יונדב בן רכב זה היה בימי ירמיה, ואולי שבמשפחות יתרו היו קורין יונדב בן רכב 5 (י־ט) עומד לפני כל הימים, בספרי פרש׳ בהעלותך וכי גרים נכנסים להיכל והלא אף ישראל אין נכנסין להיכל אלא שהיו יושבים בסנהדרין ומורין כדת. ד״א בנותיהם נשואות לכהונה ובני בניהם מקריבים על גבי המזבח. ע־כ. ועליהם נאמר בדברי הימים (א׳ ב׳ ניה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מהמת אבי בן רכב ודרשו רבותיי זיל בספרי») תרעתים ששמעו תרועה מהר סיני. דיא תרעתים על שהיו מתריעים ומתענים. ד״א על שם שהיו יושבים בשערי ירושלם. שמעתים על ששמעו למצות אביהם. סוכתים על שם שהיו יושבים בסוכות כלומר באהלים. יושבי יעבץ, שהניחו את יריחו והלכו להם אצל יעבץ ללמוד תורה. ו ב מ כ י ל ת א ם ׳ י ת ר ו ר־ נתן אומר גדולה ברית שכרת לו הב״ה ליונדב בן רכב מברית שנכרתה לו לדוד (שיונדב בן רכב) 1שדוד1 לא נכרתה לו אלא על תנאי שנא׳ אם ישמרו בניך בריתי. ע״ב. ולאחר שפירשתי כל ענין הפרשה בכלל, אפרש מעט מלות בפרט: (ב) והשקית אותם יין, פי׳ השתדל להשקותם, כי הם לא ישתו אותם: (ג—ד) ואקח, איש האלהים, ת״י נביאה דה׳. שומר הסף, ת״י אמיכלא, וסף הוא כלל לכלי הבית, ולא יהיה להם פי׳ במקח או במתנה: (ה—י״א) ואתן, באו ונבוא ירושלם, לשון השתדלות וזירוז כמו לכו ונלכה הגלגל (שמואל א׳ ייא י״ד). ונשב בירושלם להודיע כי ישיבתם בירושלם היה מפחד הכשדים, שאילולי הם היו באהלים כאשי צוד, עליהם אביהם: (י״ב—טיו) ויהי, ושבו אל האדמה, משפטו על וכמוהו רבים, ובהפך בזאת הפרשה יען אשר שמעתם על מצות משפטו אל מצות. ובזה הפרשה ג׳ פעמים .יונדב והשאר יהונדב, ואלו הן, קדמאה ויאמרו לא נשתה יין בי יונדב, תנינא, ככל אשר צונו יונדב, תליתאה, לא יכרת איש ■ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים: (טייז) כי הקימו, על שם סופה: ליו. (ב) [מגלת ספר] כי הקלף יקרא מגלה וכשיבתבו בו יקרא מגלת ספר. וכתבת אליה, משפטו וכתבת עליה. את כל הדברים ונוי, שאכתוב מראש הספר ועד הנה. ורבות׳ זיל דרשוב) זו מגלת איכה. ומה שאט׳ ועל כל הגוים אולי .א) בהעיווק־. ב) ט1ער קט! כ״ו ע״א.