Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 28

24 ליה. (א) הדבר, הרכבים מבני חובב חותן משה, היו ונחלקו חכמי ישראל בספרי בם׳ בהעלותך י*א כי יתרו חותן משה ■ שמו יתרו וחובב ורעואל וקיני ונתנו טעם לדבריהם ונתנו טעם לחובב שחיבב את התורה, וכשם שחיבב הוא את התורה בך חבבוהו בניו, הה״ד בספר (יהושע) [שופטים] (א׳ ט״ז) ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערך וילך וישב את העם שהאמת בשאט׳ משה לחובב (במדבר י־ ל״א) אל נא תעזוב אותנו אמר לו אלך ואגייר בני מדינתי, ואח־כ אחזור אליכם וכן עשה, ונתן לו דשנה של יריחו לאבלה עד שיבנה בית המקדש, (ומשבנה) [ומי שיבנה] בית המקדש בחלקו יטלנה כדי שיהא לכל ישראל חלק בבית הכחידה, ונתנוה לבני יתרו ת*מ שנה והתלמידים שבהם הניחוה והלכו אצל עתניאל בן קנז שהוא יעבץ במדבר יהודה אשר בננב ללמוד תורה, וישב העם את עם התלמידים היושבים לפניו, שיעבץ בקש מהב־ה שיזמן לו תלמידים הגונים שנא׳ ויקרא יעבץ לאלהי ישראל, וזימן לו חסידים הללו ובני יתרו קראם בספר הזה בני הרכבים על שם •ונדב בן רכב, והיה בימי יהוא בן נמשי, והיה אדם נרול ונקראו זרעיותיו על שמו, בי זמן גדול מימי יהוא עד יהויקים. ויונדב זה צוד. את בניו להתנהג דור אהד דור שלא לשתות יין ושלא לזרוע זרע ושלא לנטוע כרם ולא לבנות בית אלא שישבו באהלים כל הימים, וכוונתו בצוותם שלא לשתות יין כי לץ היין הומה שכר והלא שלמה המלך הכתוב בו ויחכם מכל האדם (מלכים א׳ ה׳ י*א) הזהידתו אמו ואמרה אל למלכים למואל אל למלכים שתה יין ורוזנים ונו׳ (משלי ל״א די) וכל ספר משלי מלא על כל גדותיו להזהיר את האדם שלא לשתות היין המטרף דעתו וכתיב וישב העם לאכל ושתה (שמות ל״ב ז׳), מה כתיב (בתריה) [לפניו] (שם ד׳) אלד, אלהיך ישראל (וראה) [וראיה] האחרת זולל וסובא, ועשרת השבטים נלו מתוך היין כאומר הוי עטרת גאות שכורי אפרים (ישעיה ב״ה אי) וביהודה ובנימין אומר בהם וגס אלה ביין שגו(שם ז׳) וראה מה אירע לנה הצדיק בשתייתו שנשתכר ונתבזה, ומי יוכל לספר ענין שתיית היין לבלי חוק, בל שונה בו לא יחכם, לכך צוה יונדב לבניו שלא לשתות כלל, והלא הכתוב מזהיר הבהנים בבואם לשרת לפני השם יין ושכר אל תשת (ויקרא י׳ ט־), וצוד. אותם [ל יש ב] באהלים במדברות כי ה אויר צח ואדום מרחיב הלבבות מה שאין כן בעיירות שהבתים מונעים הא וי ר להתפשט בעיר הטיב, ורוחב הלב גורם ה ח י י ם ה א ר ו כ י ם, וזה טעם מה שאומר להם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם נרים שם, ולכך ימנעם מבנין בתים ומזריעת. זרעים ומנטיעת הכרמים, בי אלו הדברים יעשו אותם בני העיירות ביישוב, ואם ישתדלו הם לעשותם יבואו לשבת בעיירות, ולא היתד. זאת הכונה, ועוד כי כמה מאורעות ומקרים יקרו בשדות ובכרמים שידאגו להם שרפון וירקון וכיוצא בזה לכך הזהירם על בך לרהק מהם הדאגה מכל ובל, ובניין הבתים ימנע האדם מלכת