Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 24

20 נחמת בבל כן תתקיים נחמה זו העתידה, וזו דעת ר ׳ א ב ר ה ם ב ן ש ו ש א. ן נ־ע *) : (מ־־ד) שדות, היה חלק יהודה כמו שמפורש ביהושע. ל׳ג. (א) דוד דבר, כלום' פעם שנית דבר אליו על נחמת בבל: (ב) כה אמר, לפי שבנאולת ישראל מגלות בבל נתחדשה העיר בבניינים כי היתד. נתוצה ונהרסת בעוד הנלווה אט־ עושה בחילו עושה מחדש, וזה טעם ה׳ יוצר אותה להבינה ה־ שמו. או יתפרש עושה ויוצר אותה על הנחמה שהזכיר כבר 5 (נ) קרא, מרם יקראו ואני אענך שאומר לו קרא אלי והתפלל ואענך כפי חפצך. ואגידה לך ונד, כלומר אגידה לה נחמות גדולות ובצורות והוא מגו■ לא יבצר ממך מזימה (איוב מ*ב בי), הטעם חזקות בעיר בצורה, וי״ת רברבן ונטירן, היה קורא ונצורות בנדן, ואנו קורין אותו בבי־ת ושל ישעיה ב) בנדן ז (ד) כי בה, כמו ואל הארון תתן את העדות (שמות כיה כ*א) שמשם■ ובארון אלא שהבי־ת ההיא היא בית הכלי, והבי־ת הזאת היא בית העיר, כלומר בתי מלבי יהודה הנתוצים בסוללות ובחרב, וחרב שם וכלל כל מיני ברזל. וי״ת על בתי מלביא דבית יהודה דמתכנעין להון וצברין מילייתא לתקפא שורא מן קדם דקטלין בחרבא שהם עצמם העומדים במצור היו נותצים בתיהם כדי לתקן בהם החומות? (ה) באים, פי־ לא היו מקבלים דברי ירמיהו שאמר להם והיוצא ונפל על הבשרים וצרים עליהם וחיה ונד (לעיל כ־א ט׳) אלא מיו באים להלחם עם הכשרים ולמלאם את פנרי האדם, פי׳ והם גוברים על עצמם למלאות הבשרים הבתים ההם שהזכיר מפנריהם. ד״א0 באים להלחם עם הכשרים ומתוך כך ממלאים הבתים ההם שהזכיר מפנריהם בי ימותו בעיר מתי רעב ומתי דבר, ומתי■ רעב יעשו בתיהם קבריהם, וזה טעם אשר הכיתי באפי ובחמתי בלוט׳ שהפנרים המתים ההם מבת השם נבעה בהם באף ובחמה וכאומ׳ למעלה (כ״א ה׳) ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה באף ובחמה ובקצף נרול: (ו) הנני, פי׳ רבויי שלום ואמת מנז׳ ועתר ענן הקטורת עולה (יחזקאל ח׳ י־ב). ואמר וגיליתי, כי לאחר הגאולה ינלה הקץ, כי אפי׳ בנלות בבל היה הקץ נסתר, והלא דניאל (ט׳ ב׳) אוט׳ בינותי בספרים מספר שנים וגו׳. וי״ת ואנלי ליון תרע תיובתא ואחזינון דיהבון באורח שלם וקשוט: (ז—ח) והשיבותי, זכר עונות וחטאות ופשעים שמחל להם על השננות ועל הזדונות ועל המרדים: (י׳־א) קול, חמשה קולות בפסוק זה ואט׳ רז• ל במס־ ברכות פ *א י) שהמשמח החתן בחמשה קולות אלו זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות, ויהי קולות (שמות י״ט ט־ו) שנים, וקול שופר הזק (שם) שלשה, ויהי קול השופר (שם י״ט) ארבעה, והאלהים יעננו בקול (שם) חמשו» ד״אי•) כאילו הקריב קרבן תודה שנאמר מביאים תודה, כמו שדרשו 0 מזמור לתודה על קרבן תודה שאפי־ לעתיד אינו בטל אבל חטאות ואשמות א) עיין מבזא. ב) מ״ה 1/ ג) עיין דד״ק זר״י קרא. ך) ו׳ ע״ב. ה) שם. ן) שוהר «וב 9' ק׳.