Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 23

19 •יכולה להתקיים בין שבעים אומות: (י־ט) נתל, ת*י דרברבץ מילביה(בשלט 5 «לכוהי) וסגיאין עובדוהי. ורב העליליה, על דרך מה רבו מעשיך ה׳ (תהלים •ק״ד כ״ד), כי העליליה היא המעשה. לתת לאיש וגו־, ובפרש׳ ה• עזי ומעוזי ■ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו . . . (לעיל י*ז י־) והסימן יכל־ו הראשון ••ולתת כפרי, והשני לתת וכפרי 5 (כ) אשר שמת אותות ומופתים בארץ [מצרים] ■עד היום הזה, פי׳ עד היום הזה אנו משתבחין בהם ומספי־ץ אותם אחד אל אחד. ■ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כהיום הזה, ובישראל ובאדם ת״י ולישראל ■עבדתא פרישן בגו בני אנשא. במדרש») ובישראל ובאדם, בישראל במצרים ■עשיתי מופתים כאחד טובים לישראל ורעים למצרים כדאמ־ ויהי הענן והחשך ■זיאר את הלילה (שמות י*ד כ׳) אותו מזל ששמש חשך למצרים שמש אור לישראל 5 (כ*ג) ויבואו, ובתורתך לא הלכו, ובתרותך כתי׳ רמז לשני התורות תורה שבכתב ושבעל פה, וקרינן ובתורתך כי כלה תורה אחת. ותקרא אותם מנו׳ מקרה והאל״ף במקום ה״א. וי־ת וארעת יתהון ית כל בישתא הדא, ואמר ותקרא ■לנכה השם כי השם מקרה הרעות לרשעים כי אינם דרך מקרה נמור הבא מאליו: (כ״ד) הנה, פי׳ ר׳ דוד קמחי ז• ל הם העצים שמשליכים בהם אבנים להכות בחומות, וי״ת הא מליתי צברו על קרתא למכבשא והוא תל עפר שצוברין :סביב החומות למלאות החפירות שסביבות העיר ולעלות משם לחומה ובם׳ חזקת הב ת י סב) מליא בנצא, מליא הוא תל גבוה, ונצא הוא מקום נמוך. והעיר נתנה -ביד הכשדים, וא־כ. מה אני צריך לקנות שוס שדה והיתה תשובת השם . . , (כץ) הנה, באמת לא יפלא ואני יודע שתנתן ביד הכשרים ואעפ״ב צויתיך לקנות ׳השרה לנחם אח ישראל ולבשרם שישובו לארצם ויקנו בתים ושדות בארץ ■הזאת: (ל) כי, אך עושים הרע, כמו אך עצמי ובשרי (בראשית כ*ט י״ד), לאמת הדבר, כי בני ישראל מכע־סים אותי, הם התחילו להכעיסני ואחי׳ כ בני ■יהודה: (ל״א) כי על אפי ועל חמתי ונו׳, במדרשJ) ביום שהוסד הבית נשא שלמה את בת פרעה והאריך השם אפו עד חזקיהו: (ל*ה) ויבנו, למען החטי, •חסר אל״ף למ״ד הפועל: (לץ) ועתה, פרשה זו עתידה ופשוטה היא: (לץ) הנני, פי׳ אקבצם ברחמים תחת הדחתים באף: (ל־׳ט) ונתתי, ודרך אחד, הוא דרך החיים לפי שיש שני דרכים לפני האדם אמי ודרך אחד שיבחרו בדרך החיים ליראה את השם: (מ״ב) כי כה, זאת הפרש׳ נחמה לגלות בבל, אלא שלבי ■חוכך למה נסמכה פרשה ועתה לכן כה אמר ה׳ אלהי ישראל שהוא נחמה לימות ■המשיח בינתים שהרי קדמה לזה נבואת נחמה לבבל ועדיין לא נשלם עניינה אלא .בפרשה כי כה אמר ה׳ א״ב מה מקום יש לנחמת ימות המשיח בינתים, וני לי לפי שבסיפור מעשה יהודה הרעים כלל נם ישראל, כאו׳ כי היו בני ישראל ובני ייהודה אך עושים הרע בעיני, לכן רצה להזכיר להם נחמה כללית ישראל ויהודה לימות המשיח ושוב הזר להשלים הענין שהיה מדבר בו, ואט׳ כי כה אמר ונו׳. ■ואולי שנכתבה בינתים להודיענו(לנואנשי) [שנואשו] מנלות הזה כי כמו שנתקיימה א) עי׳ רש״י. ב) בבא בתדא ג״ד ע״ב!ש״ג מזליא. ג) עי׳ רש״י.