Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 20

16 בריתי אע״פ שאנכי בעלתי בם. וי״א בעלתי במו בחלתי על דרך וגם נפשם בהלה בי (זכריה י״א ח׳): (ל־ב) בי זאת, אכתבנה בקמץ חטוף התי־ו לבן אשר, ולבן נפתלי בשו־א פתח: (ל״ד) כה אמר, ת*י נזף בימא והמן גלוהי, תרגם במו נער. פ״א מנד עורי רנע וימאס (איוב ז־ הי), אבל הוא פועל עומד וזה פועל ייצא מנד [?] בלוט׳ שבקע הים ועברו ישראל ויהמו גליו למצרים. פ*א מענין מתעה (ישעי׳ כיח י־ב) שרונע ומניח הים לאחר שהומים גליו. וא״ו ויהמו טא׳יו וירד מעשות החטאת(ויקרא ט׳ ביב) והדומים להם: (ליו) אם ימשו, הם חקי השמש והירח והבבבים שהזכיר, יהטעם כשם שאינם משים האלה כן לא ימושו ולא ישבתו זרע ישראל מהיות נוי לפני השם כל הימים. ועל דרך כי אני ה׳ לא שניתי ואתם בני (ישראל) [יעקב] לא כליתם (מלאכי ג׳ ו׳). ומה שהזכיר בפסוק שלמעלה תנע הים אולי הזכירו לומר כשם שהיתה בקיעת הים הדוש גדול בעולם, כן תהיה נאולת ישראל לימות המשיח חידוש גדול בעולם שיקבצם השם מארבע בנפות הארץ להיות כולם הברים בירושלם. או נובל לפרש שנם בכלל אם ימושו החוקים האלה מלפני הוא תנע הים ויהמו גליו, וכמו שפירשנו בפי׳ האחרון שאינו מדבר בקריעת ים סוף, אותה קריעה לפי שעה היתד, ולא היה אומר עליה אם ימושו החוקים האלה אלא מדבר הים כל הימים שהומים גליו ושוב במצות הבורא ישקוט הים מזעפו, מהמעשים בכל יום ולא ימוש החוק הזה: (ל״ו) כה אמר, לאחר שזכר קיום ישראל בקיום החוקים הקימים זכר כי אהבת השם כיתד תקועה במקום נאמן, שבשם שלא ימדו שמים מלמעלה ולא יחקרו מוסדי ארץ למטה כן לא ימאס השם בבל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה׳, אלא יבפר להם על העבירות שעשו כאומר למעלה כי אסלה לעונם ולחטאתם לא אזכור עוד ויתן להם לב בשר לעבדו מאהבה ויראה, ותהיה אהבתו נדבקת אתם באהבת האב את הבן: (ל׳ז) הנה ימים, הנה ימים נאם ה׳ כתיב וקרי באים, ובבד כתבתי בפי נדרים שחברתי כמה כתובים הם במקרא על דרך זד» ובת׳ ד׳ דוד קמחי ז ■ל שטעם הקרי ולא (הקרי) [כתי׳] והכתיב ולא קרי כי בגלות נמלטלו הספרים ונשתבשו בקצת המלות, ואנשי כנסת הגדולה מצאו באחד מה שלא מצאו באחד וכתיב באחד מבפנים ובאחד מבחוץ, וכן כתי׳ וקר* מזה הטעם, והעדן הזה [מובן?] בלתי מלת באים אחר שאמר הנה ימים, אלא שהענין מבואר יותר עם מלת באים. ע׳ב דבריו זיל. והספיק בטעם זה לבל הספרים, אבל מד. (ש)יאמד בספר עזרא הרי שבו כתיב וקרי ולא נטלטל הספד, והנבון לומר שברוח הקודש נאמרו כל הדברים של בתבי הקדש, וצוה השם לנביאיו לכתוב התיבה בסגנון אהד ולקרותה בענין אחר, וכן קרי ולא כתי׳ וענין הקריאה הוא מכלל תורה שבעל פה, והכל ידעו הנביאים סודו אבל נפלא ממנו,יפרשו ה ו לעתיד שעתיד ה בי ה להרחיב ירושלם ממה שהית ה ונבנתה העיר לה׳ כי כוונת בנינה לשכון ב ה כ ב ו ד הי. ד״א שתהיה כל ימי עד לה׳. ממגדל חננאל עד שער הפנה, מנז׳ עד שער הפנה (מלכים ב׳ י*נ) וכל אלו מקומות קרובים לירושלם: