Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 16

12 ולשומרי מצותיו לאלף דור שאם כולם אוהבים ינצור להם החסד לאלפים דור, אבל הרשעים לא תועיל להם צדקת אביהם באשר הצדיקים לא תזיקם רשעת אביהם, בי הכתובים לא דברו אלא ברשעים בן רשעים וצדיקים בן צדיקים כדבתיב לאוהבי ולשומרי מצותי (שמות כ׳ ו׳) אבל ברשע בן צדיק ובצדיק כן רשע לא דברו הכתובים הללו, והלא הבתר אומי ואין מידי מציל (דברים ליב ל*מ) אין אברהם מציל את ישמעאל מדינה של ניהנם ולא יצחק לעשוא). וכל זה בנמלים אבל בקטנים ברעיה דאביהון נינהו, ומתים בעון אביהם, ומטיבים להם בצדקת אביהם, וכבר דברתי בזה בפי־ תה לי ם שחברתי ב) במזמור לדוד ברבי נפשי את ה׳ בפסוק וחסד ה׳ מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים (לנוצרי) [לשומרי] בריתו ולזוכרי פקודיו לעשותם (תהלים ק״ג י״ו־י״ח) ופירשתי הפסוק על דרך זה, וחסד ה׳ מעולם ועד עולם, על נשמת היראים, וצדקתו לבני בנים, וילמד סתום מן המפורש שסמוך לו לשומרי בריתו ולזוכרי פקודיו לעשותם ויתפרש ניב לאלפים במו שמפו׳ במקומו, ובזה נ״כ נמלה מדד. טובה ממדת פורענות שפקידת העון על [ד*| דורות דיקא רצופים שאם יש באמצע צדיק בטלה פקידה ההיא, אבל נצירת החסד לאלפים דור לאוהבים ולאלף דור ליראים אפי׳ יש רשע באמצע לא תבטל הנצירה ההיא אלא עומדת וקיימא לצדיקים הבאים אה־י כן, ולבך קיימת לנו ברית אבותינו הראשונים אברהם יצהק ויעקב, וכאומרו וזכרתי להם בדית ראשונים (ויקרא כיו מ־ה), וכ״ש למי שמפרש פקידת עון ד׳ בע״ז שכולנו צדיקים מעון זה, ומה שהיחד, פקידת העין על ד׳ דורות אולי לפי שיבול האדם המורד לראות מזרעיותיו ד׳ דורות באומ׳ וירא את בניו ג) ואת בני בניו ארבעה דורות, שאם לא כן לא היו חוזרים למוטב, שרואים אבותם לבך הזהירם והיביחם שיפקוד עליהם עון אבותם עד ד־ דורות, וכל מה שאתה מוצא ומשלם עוץ אמתם על חיק בניהם (לקמן ל״ב י־ח) ואף בעונות אבותם אתם ימקו (ויקרא כיו ל־ט) והדומים להם יתפ׳ על פקידת ד׳ דורות, ועל הדרך שפירשנו. ובן אבותינו הטאו ואינם (איכה הי ז׳), כי אם היינו חוזרים בתשובה היינו ננאלים, א־כ אנו אוחזים מעשה אבותינו בידינו, עליהם אט־ יחזקאל (י״ח ב׳) בן לא ישא בעון האב והאב לא ישא בעון הבן... וכן אמר ירמיה בנהמה זו בי לימי הגאולה יחזרו ישראל בתשובה ולא יהיה בהם אוהז מעשה רשע, ולא יאמת עוד אבות אבלו בוסר ושיני הבנים תקהינה ונו׳ כי כולם יהיו צדיקים שיודעים את השם מקטנם ועד נדולם כאשר מפורש בסוף הפרשה (פסוק ל״נ). רש לי להדחיק בענין זה עוד ואעים שאינו מענין הפרשה אבל תורה היא וללמוד אני צריך. שמעתי מפי ר׳ ישמעאל בר׳ יוסף ז"לי) כי פקידת העון אין לה קץ בי מה שאמרה תורה אבות ובנים שלשים ורבעים הוא כדרך ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים (עמום ד׳ ח׳) וכמו שנים שלשה נרנרים בריש אמיר (ישעיה יין ו־), וד׳ והי, ובן מה שהזכירה תורה ד׳ דורות א) סגהדדק ק״ד ע״א ושלחו* מלב פ׳ ם״נ. ב) ל ממא. ן£ לא מצאתי בקרא זג"?1 שצ״ל וירא יוסף לאפיים בג* שלשים וגז, (בראשית ג, כ״ג). ך) ל מבוא.