Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 14

10 המו מעי לו דהם ארחמנו נאם ה׳. אגאלנו ואוש־ענו תשועת עולמים. חיי הכבד חביב קדמי הלא רבי רחים הוא איי בזמן דמשוי פתנמא אחריתי על לביה למיעבדיהון מידבר דבירנא לאוטבא לי־ עוד על כן אהנלנלו רחמי עליהון רהמא איחס עליהון אמר ה־. מתרנם דברי שס כמו והדבר אין בהם (לעיל הי י*נ){ (ב־) הציבי, אומר הנביא לכנסת ישראל הגולה לבבל כי סופה לשוב אל עריה אלה לבן . , . דיך משל ואוט־ לה הציבי לך ציונים, שימי לך תמרורים, וענין ציונים ותמרורים במו מצבות אבנים גבוהות לאות ולסימן על הדרבים, ציון מגז־ מה הציון הלז (מלכים ב־ כיח י־ז) . ותמרורים מנד ויתמרמר אליו (דניאל הי ז,) שנבר ונתעלה כננדו. ואפי׳ אם אינך משימה פימנין, שתי לבך למפלה דרך הלבת לנולה לבבל. ובתי׳ הלבתי שבבל מקום שגלו כביבול גלתה שבינה עמהם. שובי בתולת ישראל, שלבך אני מזהירך לעשות פימנין כי סופך לשוב לפיף ע¬ שנה" שובי אל עריך: (ב״א) עד, כלומר עד מתי תהיה מטלטלה נעה ונדה, אנה ואנה, מנז׳ המק עבר (שה״ש ה־ ו׳). וקראה הבת השובבה כי בעבור שדייתה ש בבה נלתה. בי ברא ה׳ הדשה בארץ ונו׳, שדרך העולם הגבר מסובב את הנקבה לדק עליה, אבל עתה נקבה תסובב נבר, כלומר ישראל שהיו הלשים עד עתה כנקבה יתחזקו על אומות העולם הנבורים בי ינאלם ויחזקם ויאמצם. פ״א דרך העולם הנבר מהזר אחר הנקבה לישאנה, וכבר אמרו ר ז* ל א) בעל אבדה מהזר 1על] אבדתו, רמז לצלע שניטל מאדם, והשם בורא הדשה בארץ בסוף נלות אדום ונקבה שהיא כנסת ישראל תסובב אחר נבר שהוא הקב ■יה שתשוב אליו וינאלנד- ורשי׳ (פיי) כת׳ מפי ר׳ יהודה הדרשן ז*לב) נקבה תסובב נס־ להיות בנבר, אני נתתיך כבת הנוטלת (עושר) כל עישור נכסים ארץ שבעה עממים משבעים סוף שתטלי הבל כבן זכר שהוא יורש הבל, וי״ת הציבי לך ציונים להעמיד סימנין בדרכיה אבותיה דצדיקים וכן תרגמו כנשתא דישראל אדברי לך עובדי אבהתך תקניא. שמי לך המרורים, שפוך תחנונין במרר, מגז׳ השביעני במרורים (אייה נ׳ ה׳). שתי לבך למפלה דרך הלכת, שויאי לבך אסתכלי בעובדין דעובדת אם תקנין בכך) גלית לאורה רהיקא. שובי בתולת ישראל שבי אל עדיך אלה, כדו תובו כנישתא דישראל ותתובין לקיץ אלין, כלו׳ שובי בתולת ישראל בתשובה ואז שובי אל עריך אלה. עד מתי התהמקין הבת השובבה, עד מתי את מתהסנא למיתב בנישתא דסניאין תיובתהא, כלו׳ עד מתי תתחמקון להלוך ארחות עקלקלות ואת מתעצלת ומתאפקת מלשוב הבת השובבה, שובי בתשובי, יי ברא ה¬ חדשה בארץ נקבה תסובב נבר, ארי הא ברא ה׳ הדתא באיעא ענייא בית ישראל יתקנון לאודיתה, בנה התורה בלשון נבר כי לומדיהם הם הנבורים אשר מעולם אנשי השם: (כיב) בה אמר, רמז לבית המקדש והר הבית שממנו יצא שפע ברבה לעולם, בי השם יברכהו לימות המשיח ברכה שאין לה הפסק ־. (ב״ג) וישבו בה •הודה ובל עריו יחדו, משפטו וישבו בה בארץ יהודה ובכל עריו יהרו. אברים ונסעו בעדר, בלומר שהאברים עובדי השדות והרועים יטעו בעדרם ממקום #) y* מבזא. ר) יבסות ס״ב ע״ב וקהשין ב׳ ע״ב. י) בתרגום שדגו דבן.