Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 13

9 באלו בשעה שעברו ישראל דרך שם היה לה למדת רחשים פתחון פה ללמד סניגוריא על ישראל... קול ברמה נשמע, משפטו קול בגבע הרמה. כי יש שבר לפעולתך, במדרש א) לפעולת צדקתך שמסרת סימנין לאחותך, והפשט לפעולת בניך שסבלו הנלות במה שנים ולא שבהוני זבן לאחריתך לא . . . ות״י ארי אית אגר לעובדי אהבתך צדיקיא: (י״ז) שמוע, תיי שמיע וגלי קדמי בית ישראל דבכן ומתאנחן על דאטלטלו. תרמי מתגודי־ מגז׳ מי ינוד לך (ישעיה נ־א "ט) ומנז׳ נע ונד (בראשית ד׳ ייב) שפרשו מענין בניה ומענין טלטול. ישרתני ואוסר כעגל לא למד, ודי איתיתא עלי יסורין ולא אליפנא כעגלין לא אליף, דעת התרגום שאמר אפרים ישרתני ואוסר כעגל, ואפי׳ הכי לא לקחתי מוסר, כעגל שלא לומד ולא הורגל בעבודה שאינו רוצה לסבל שום עול. והפשט שאפרים בוכה ומתאנח ואומר יסרתני שהבאת עלי יסורין ואוסר, שקבלתי אותם והייתי מתחלה בעגל לא לומד, על כן הטאתי לפניך אנא השיבני ואשובה כי אתה ה׳ אלהי, ולא שכחת* שמך בנלותי ג (י״ח) כי אחיי, י־מנ) שובי מנד משובת פתים (משלי אי ל״ב^ כלוט׳ אחרי שובי זמררי ומרי נחמתי. ואחרי הודעי, בפרהסיא לעשות מרדים. ספקתי על ירך והנבון לפרשו בהצעתו, כי אחרי שהוהרת בתשובה מהודונות ותהיתי על הראשונות, ואחרי הודעי שנגלה ונודע לי כמה כעורים המעשים שעשיתי בשכבר ספקתי על ■ירך, כדרך בל בוכה ומתאבל. ורבי׳ יונה פירש בשער הצדקJ) לפי שהקשו חיל מפסוק אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תחלים ל״ב א׳) על פסוק מכסה פשעיו לא יצליח (משלי כ״ח י״ג), ותירצו בעבירות שביי אדם למקום אשרי נשוי פשע כסוי חטאה לא יגלם אלא יתודה לאלהים בינו לבין עצמו, אבל בעבירות שבין אדם לחברו מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ונו׳ על כן אמר הכתו׳ אחרי שובי נחמתי, נתחרטתי ונצטערתי במרירות לב ביני לבין עצמי. ואחרי הודעי, שנודעו עונותי ונתפרסמו לבני אדם ספקתי על ירך, נסאניהתחבלתי במעשיהם נראים לבני אדם כמו ספוק על ירך, להודיע שמה שאמרו רדל בעבירות שבין אדם למקום אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, זהו׳ אם לא נודעו לבני אדם, אבל אם נודעו הרי הן כעבירות שבין אדם לחבירו שנאמ׳ בהם מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם, בושתי וגם נכלמתי וגו׳ בתרגו־, בהיתנא אף איתכנעא ארי קבילנא חסודי חובנא דמלקדמין. וכשראה הקב ■ה שאפרים שב בתשובה מתגלגלים רחמיו עליו ואמי (י״ט) הבן, על דרך דננלה נגליתי(שמואל א׳ ב׳ ז׳), שהה״א לאמת העניין, בלוט׳ בן יקיר ונכבד (לבני) [לי] אפרים. אם ילד שעשועים, כמו אם יהיה היובל (במדבר ל״ו ד׳). בי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד כלוט׳ בכל עת שאדבר בו אזכרנו, באהבתי הקדומה, וכן והיה מדי צאתם (שמואל א׳ י״ח ל׳), מדי עברו יקח אתכם (ישעיה כ״ח י״ט), ענינו בכל עת. ובויקרא רבה י) בני בכורי שנתתי בו שלמדתיו תורה לרחם עליו, על כן א) עדש״י שהביא בשם מדרש אגדה. ת) ע' שרשי רבנו יונה שורש שנ״ב ושרשי רד״ק שורש שוב. ג) שערי תשובת שער הראשון סי' י״ח. ך) ויקרא רבה פי־שת ב' ועיי״ש המאמר בשלמות וטעיות נפלו בכ״י וברש״י הגרסא הנמנה : די ד בנר* שנתתי בל שלמדתיו ת:רה וכל,.