Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 332

240 Sara ist vielleicht auch die Erklärung R. Nachschons zu A. S.• fol; 35b, angeführt in Ginzbergs Geonicä S. 26: וכשאמרו הנמים לא תשעי מיניה דאבה דאכיל נהמא דארמאי לא אל תספרו עמו אלא כך פירש אדונינו נחשון גאון ז׳ל אל תאמרו שמועה מפיו בבית המדרש entnommen. Diese Erklärungen benutzten bereits R. Scherira1 * 3 4 * *) und Hai in ihrem ׳ש־ח אלסאט עבודה זרה der zum Teil *) in den EGA ed. Harkavy Nr. 47 und wahrscheinlich auch Nr, 46 (s, daselbst S. 350) erhalten ist. Hier werden die Erklärungen R. Nachschons mit אמרו angeführt, siehe L c. S. 23: לכודא אמרו רוח שאוחזת vgl. Cassel fol. 42 a s. v. לכודא s) und auch sonst benutzt, vgl, 1. c. s. v, משקרי mit ed. Cassel fol. 41b, s. v., ib. S. 24 . . . מר׳ יהודה ובטי ומעשה שלהן גמירי ליה רבנן בקברה, vgl. noch Harkavy S. 209 Nr. 394 (von den Fragen der Kairwaner im Jahre 1303 Sei., also von Sc her ira und Hai):!ית אמרו חתיכה קטנה יתרה שנמצאת 4על לב של כבשים...) vgl. ed. Cassel fol. 42a: והרת קורץ אותה ראתה וישנה בבשר. בהמה שהיא יונקת חלב, Dies ist auch direct bezeugt von l) Darauf weist schon das Datum שבט שנת אש״ד (S. 24), wo noch Sehe״ rira ״Gaon“ war (s. Lewin,״Jahrbuch VI11, 344) hin; dass Samuel Gama es im Namen Hais anführt, spricht nicht dagegen: vgl. Harkavy S. 345, 344 und sonst *) Was R. Samuel Gama auf S. 37 und S. 70 v. שרה אלפאט ע״ו anführt, fehlt hier und auch von der Stelle auf S. 42 fehlt der Anfang (s. HB. 1. c.)* vgl. noch Harkavy 23 אכטא und Aruch s. v.; von diesen שרת אלפאט ist vielleicht auch Aruch s. v. פי׳ הגאון מסיפם :מסיפם (A. S. 71a) und s. v. הוני (s. oben) vielleicht auch s. v. נשר (A. S. 11): ...פי' גאון יש כערביא entnommen. 3) Vielleicht gehört auch Harkavy 24: בזין ואמרו כי היא כליי אהד שיש בו דדין (A. S. 72 b) קנישקיז zu den jetzt fehlenden Erklärungen Nachschons, ebenso vielleicht aus diesen S. 23: כאם רו כי בהמי נח־עין הן; bei Samuel Gama S. 42 folgt nämlich auf die Worte des Gaon ״ לא נערפהאkurz“ nachher (s. H. B.): ען מד׳ אלעזר אליף אלאנדלם אנה דכד (vgl. ק אלו (= אמרו) קד הכי קדמאנא (נקלהא ען אלגאוגים אלקדמא אן הדה אלאסמא חמיה או אפרנגה ואנה כאן עאדפא בהדה אלאמאע. " Man sagt, es erzählten unsere Vorfahren von Mar Eleasar Aluf alsAndalus, er habe erwähnt (sich geäussert), dass diese Namen römisch (lateinisch) oder fränkisch seien und dass er dieser [Fisch״]Arten kundig war“. Dieses könnte in den Erklärungen seinen Platz gefunden haben, vgl. ähnlich Harkavy 201: וכה אמר מר רב יהודה גאון אבי אבינו... שמר ר' אלעזר אלוף שבא מן אליפאנו ז״ל הגיד כי" איסד האיטלקי יחע באפדנגה ובארץ א הו ם וספר להם כי מר רב נחשון גאון מהם יה ג״ע הבע ממנו לכתוב להביא משם ארבע איסרות מן האיטלקי קודמאנא״ =/,ראשונים״) יאף הוא כתב אל אספמיא להתעשות ולשלוה אליו להודיעך כי אף הראשונים ...,,) 4) Diese und die folgende Erklärung von יתרת' הכבד wird wörtlich in Aruch s. V. רת angeführt mit der Bemerkung זה פירוש רב האי גאון זכרונו לברכה (vgl Anm. 1). üeber אמרו siehe Lewin 1. c. 341, Anm. 1. 7 " %