Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 83

79 שבוזים דברי השם לקיים בהם כי דבר ה׳ בזה(במדבר ט״ו ל״א):(י) בי, נוכל לפי־ש בהצעתו מענין ניאוף על דרך (ההשאנה) [ההשאלה] שקורץ את עובדי ע״ז מנאפים וכאשר פירשתי בראש הספר. בי מפני אלה אבלה הארץ, אלה שבועת שקר, ובפרפראות לחכמהא) אבק לשון הרע. יבשו נאות מדבר, .מקום המרעה הדשן והשמן יקראו נאות, יבשו וחרבו מפני רוע מעלליהם. ותהי מרוצתם דעה, ודי ועל דמסגן ברשות נפשיהון בישתא תיתי עליהון, מנד רצון. וי״מ מגזרת כי רגליהם לרע ירוצו (משלי א׳ ט״ז), וגבורתם לא בן מנד כן בנות (במרבד כין ד) : (י״א) כי נם נביא גם בהן חנפו. ודי בניבו אחרתהון. וכן דרך החנף לגנוב דעת הבריות. גם בביתי מצאתי רעתם נאם הי שהעמידו צלם כהיכל 5 (י״ב) לכן, חלקלקות בלא אפלה יש מראה [מארה?] ובן אפלה בלא חלקלקות כ׳יש אפלה וחלקלקות 5 (י״נ) ובנביאי, מסבת התנבאו בבעל ויתעו את עמי, כי בימי מלכי ישראל עבדו את הבעלים ובא עליהם סנחריב והגלם : (י״ד) ובנביאי, ת״י שנו ובבד פירשתיו בפסוק שערורית עשתה מאד (לעיל י״ח י״ג). ויושביה כעמורה פי׳ יושבי ירושלם ז(ט״ז) על דברי הנביאים משפטו אל דברי ז(י״ז) אומרים אמוד למנאצי, קורא המאמינים להם מנאצים. וכל הולך, משפטו ולבל הולך, ולמיד למנאצי עומד במקום שנים ז(י״ה) כי, הוא סוד הנבואה, וירא מראה הנבואה. וישמע את דברו, תמו׳ מי הוא דקמי שהקש ב) דברי וישמע, פי׳ בעין סוד ה׳ ליריא־ו(תהלי׳ כיה י״ד), ואלו הנביאים אינם יראי השם א״כ לא עמדו בסוד ה׳ וראה וישמע את דבריו. ויית ארי לא קמו דמתגלי עליהון [רז] דמן קדם ה׳ ולא חוו ולא שמעו ית פתגמוהי ולא אציתו למימריה לא קבילו תר׳ כל הפסוק על נביאי השקר כלומר שמימיהם עמד בסוד ה׳ וראה ושמע את דבריו או הקשיב דברו וישמע, משמע הראשון מענין שמיעה, והשני מענין קבלה והראשון בשב״א הוא״ו והשני בפתח הוא״ו ג (י״ט) הנה, עבר בלשון עתיד, והטעם שסערת ה׳ תצא בחמה לחול על ראש רשעים. וסער מתחולל מעדן יחולו על ראש יואב(ש״ב ג׳ ב״ט) שהוא ענין חניה ונפילה t (ב) לא, י״מ לימות המשיח שאז יכלו הרשעים מן העולם מכל ובל : (כ״א) לא שלחתי, ת״י ואינון רהטין לאבאשא ונוכל לפרשו שקול עם והנה נבאו, ויהיה הענין בפיהם ירצו סלה(תהי׳ מ״ט י״ד) ומלשון רו"ל י) הרציתי דברים לפני כר. והם נבאו כתר׳ ואינון מתנבן שקר 5 (כ״ב) ואם, כאשר הם אומרי׳ כך היה להם לעשות להשמיע דברי אל עמי וישיבום מדרכם הרע ומרוע מעלליהם, והם לא עשו בן אלא הוסיפו על חטאתם פשע. וישמיעו הוא״ו רפה [נראה כפ״א רפה] בלשון ישמעאל, והוא תמה עליהם ואמר (כ־ג) האלה•, וב־ אתם חושבים שאני במו אלהים אחרים כמו שכתוב בהם חדשים מקרוב באו(דברים ל־ב י״ז), כי לא [כן] אלא אני הוא שבראתי העולם מזמן רחוק, ואם אלו החדשים לא יראו ולא ישמעו, אני אינני כן 5(כ״ד) אם, שהכבוד מלא השמים והארץ ההשגחה מצויה ואץ נפתר איש מלפני, א׳־כ איך יחשבו נביאי השקר להסתר מפני, אין זה בי אם הבל ורעות רחת. ת״י א) ע' מבלא. ב) ט״ס נפל בפאן ות״י שלנו גדים הכי; ארי לא קם* דאתגלי לדון רז מ; קדם ה, ולא הזו ולא שמעו וכו, ולקמן הביא דברי הת״י כמו שכתבתי. ןי) יבמות פט״ז מ׳־׳ז.