Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 80

76 ור־ דוד קמחי פי־ מרווחים מנד רוח בלומ׳ שיכנסו בהם הרוה עשויים לימי קיץ, וזה שאמר וקרע לו הלוני. הלוני משפטו חלונים ובא כמו וחשופי שת (ישעי׳ כ׳ הי) אורנים הורי (שם י״ט ט׳), והדומים להם, וענין וקרע* לשון פתיחה והרחבה במו תקרעי בפוך עיניך (לעיל די ל׳). וי״ת .ופצים ליה חרכים ואולי יהיה מלשון רז״ל פצימין. וספון בארז, באלף קמוצה ואעי־פ שהיא זקופה, ות״י ומטלל בפוריי ארזיא פי׳ שהוא מקורה תקרת ארזים מגז׳ חלקת מחוקק ספיז (דברים ל״נ כיא), וגן ויספון את הבית (מלבים א׳ ו׳ ט׳). ומשוח בששר, ת״י ומצייר בתמניי. משוה שם תואר, בפלם רהוק קרוב. בששר מיג י א) ובן בלשון ערב זננבור : (טיו) התמלוך, כי אתה מתחרה בארז, ת״י האת מדמית למהוי במלנא קדמאה, בלומר התחשוב שתהיה כמו אביך שתעמוד מלכותך כמלכותו לא בי אביך היה צדיק ויהויקים היה רשע ויהיה התמלוך מנורת וימלוך לבי עלי (נחמיה ה׳ ז׳), שהוא מעדן המחשבה ב) או יתפרש מה שת״י כמלבא קדמאה על דוד שהוא המלך הראשון שבשבט יהודה. וי״מג) טעם הפסוק בך התחשוב לעמוד על מלכותך לפי שאתה מתחרה ומתערב בארז שאתה בונה בתים מקורים בארזים ואתה נהנה מהם ואע״ם שבנויים בהמה לא תחשוב בן בי הנאה ברשע אינה הנאה ואין בה תועלת של כלום. אביך יאשיהו בו לא אכל ושתה כלומר אע״ם שאבל ושתה ונהנה הנאות גופניות אפי׳ הכי עשה משפט וצדקה אז טוב לו דן דין עני ואביון וגו־ אבל יהויקים עיניו ולבו אל הבצע ועל דם הנקי לשפוך ועל העושק על המרוצה לעשות ת״י ועל המרוצה ועל דעת הרעות נפשך למעבד מנד רצון, ונוכל לפרש מגז־ כי רצץ עזב דלים (איוב כ־ י־ט) שירוץ, וראיה לדבר שהוא סמוך לעשק שמוכיה שעושק ומרוצה קרובים בעניניהם : (י ■ח) לכן, אמר לשון אחי על יהויקים ואהות על אשתו, לא יספדו לו הוי אדון והוי, בת״י ווי על מלבא ווי על מלכותיה, בי המלבות יש לה הוד והדר וכשימות המלך סופדים העם על ההוד וההדר שנטלו אבל במיתת יהויקים לא יהיה שום הספד לא מהקרובים שיאמרו הוי אה• והוי אחותי, ולא מן העם שיאמרו הוי אדון והוי הורה, הה״א במקים ואייו הבנוי כמו אהלה(בראש׳ מ׳ כ״א) והדומים להם ן (י״ט) קבורת, ומה היא קבורתו סהוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם, ב• הוץ מירושלם מת בדרך בבל כאשר פירשתי למעלה. ויי׳ ת כמא דמשגרין ית נבלת המרץ כן ישנרון ית נבלתיה יתנרר וישתדי להלאה לתרע ירושלם : (ב) עלי, אומר הנביא לכנסת ישראל לקונן על הפורענות העתיד לבוא עליה, ואומר לה עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך, שתעלה הר הלבנון והר בשן לזעוק ולתת קול כדי להשמיע צעקתה וקולה למרחוק, ובן מצינו בבת יפתח שהיתי. בונה על בתוליה על ההדים. וצעקי מעברים, פי׳ מכל צד ועבר כי נשברו כל מאהביך ביר נבובדנאצר מלך. ד״ת סקי לבית מקדשא וצוח• ובתרעי טור ביתא ארימי קליך וצוחי על מניזתא ארי אתברו רהמך. תרנו־ הלבנון בית מקדשא, וכאשר פירשתי למעלה א) ר,״» בישק 8®minio r זבי״» Mennig. ב) עי' פ•' ר״י קרא. נ) ע' דד״ק.