Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 79

75 אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו (ישעי׳ א׳ י״ז) t (ז) וקדשתי, בתתו׳ ואיזמן עלך מחבלים נכר ודיניה. וקדשתי במו קדשו צום (יואל א׳ י־ד). וכרתו מבחר ארזיך ונו׳ היי ויקטלון שפר גוברך כמא דמקצעין עאי חורשא ורמן לנורא *. (י) אל תבכו, האמת כי יהויקים אסרו נבוכדנאצר בנחושודם להוליכו לנבל והיו מגרדים אותו ומת בידם בדרך כמו שאמר קבורת המור יקבר סהוב והשלך (לקמן פ׳ י־ט), ומה שאמר בסוף מלכים (כ׳ כיד ו,) וישכב יהויקים עם אבותיו וימלוך תחתיי יהויכין בנו לא על מטתו מת אלא בדרך, ובן כתי׳ בדברי הימים (ב׳ ל״ו וי) שאמדו נבוכדנאצר להוליכו בבלה ויהויכין הגלהו נבובדנאצר להוליכו בבלה (ויהויכין הגלהו נבוכדנאצר להוליכו בבלה) ויהויכין הגלהו גבובדנצר וישב בבבל בבית הכלא ליו שנים עד שנשא אויל מרודך מלך בבל את ראשו במו שמפורש בספר מלבים (ב׳ ב״ה ב״ו). ודרשו רז״ל בסיפרי בפר׳ והיה עקב אל תבכו למת ואל תנודו לו זה יהויקים מלך יהודה שכתו¬ בו קבורת המור יקבר. בכו בכו להולך, וה יהויכין מלך יהודה (היתד. מושלכת)») שנאמר .בו ושנא את בגדי כלאו וגו׳ וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו ונו׳ (מלבים ב׳ כ׳׳ה כ״ט—לי), נמצנו למדים שנבלת יהויקים מלך יהודה היתד, מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה שהיה כסאו מעל כסא המלכים ואוכל ושותה בטרקלין של מלכים. ע״כ. ובסוף מועד קטןב) אל תבכו למת יותר מדאי ואל תנודו לו יותר מכשיעור הא כיצד שלשה לבכי שבעה להמפד לגיהוץ ולתספורת, מכאן ואילך אמר הב״ה אין אתם מרחמים עליו יותר ממני. בכו בכו להולך בלא בנים. ע״כ ן (י״א) כי כה, לפי הפשט הוא יהויבין ואע״ם שלא היה בן יאשיהו בני בנים הרי בבנים, ו ר ז י ל דרשו שלום זה צדקיה שכך דרשו ב פ* ג מ הוריות ג) ובנו יאשיהו הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיה והרביעי שלום, ודרשו הוא יהואחז הוא יוחנן ששתי שמות היו לו, הוא צדקיהו הוא שלום והנה (שלש׳) [שלישי] לבנים והרביעי רביעי למלכות שמלך יהואהז ושוב יהויקים ושוב יהויבין בנו ושוב מתניה שהוא צדקיה ושלום נקרא שלום ששלם במעשיו שהיה צדיק ד׳-א ששלמה מלכות בית דוד בחייו ונקרא צדקיה שקראו כן נבוכדנאצר שאמר לו יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי ולסוף מרד בו ונחרב הבית על ידו. וראב״ע י) פי׳ שלום זה יהואחז בן יאשיהו שהגלהו מלך מצרים למצרים וימת שם 5 (י״ג) הוי, זה מדבר ביהויקים כמו שמפו׳ בסוף הפרשה. ולאחר שסיים ענין יהויבין הזר לענין יהויקים אביו ואמר בונה ביתו כלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבוד הנם קרא שכירו רעהו שכל ישראל בני מלכים. ופועלו לא יתן לו, כתרנו׳ ואנריה לא יהב ליה, והוא מגזרת ואת פועל ה׳(ישעי ה׳י־ב), והיתד, ראויה הפ״א להיות קמוצה והעי׳־ן בקמץ חטף מן תואר תארו ובא הפ״א בחולם והעי־׳ן בשבא פתח כמו שבא גם כן מתואר ותוארו מבני אדם (ישעי׳ נ־ב י״ד). וי׳ימ ופעלו תואר כלומר ופעל שפעל עמו לא יתן לו שכרו: (י׳־ד) האומר, פי׳ בתים גדולים, ועליות מרווחים ורחבים. מדות כמו אנשי מדות (במדבר י״ג ל״ב), א) הנסגר יש למהוכן עפ״י הספרי. ב) כ״ח ע״ב. ג) י״א ע״ב. ך) ע' מבוא.